סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 17 שנים. 18 בפברואר 2007 בשעה 1:24

היום בבוקר כשהתעוררתי בצהריים זה התחיל להסתדר לי במילים.
המילים הסתדרו לי יותר טוב בראש כששלפתי את המשקולות הקטנות שאני כבר הרבה זמן לא משתמש בהן והתחלתי להרכיב אותן.
החלטתי שהכאב יתום גם אם הוא גר כאן.
תירגלתי קצת את הגוף המכווץ והלא ממש מרוצה שלי והרגשתי את זה מגיע.
כבר מספר ימים שאני מסתובב עם תחושה מוזרה.
אני מרגיש גוש מכווץ בבטן ואת השרירים שלי מכווצים ומוכנים ואני לא מבין למה.
אבל היום כשהשרירים רעדו לי מכאב עבש הבנתי שיש איפשהו באוקיינוס הזה שאני קורא לו חיים, גל.
ישנם הרבה גלים באוקיינוס הזה אבל אחד מהם, מסתבר, נושא את שמי.
אני לא יודע אם זה גל, או אדוה קלילה אבל הוא נושא את שמי ואני לא יודע אם זה ה-גל או רק אחד מני רבים שהשיקו וישיקו את ספינת חיי אל תוך היום הבא.
הייתי היום במסיבת יומולדת.
פעם ראשונה שלי בגנון כמו שהתוכי קורא לו.
בתקופה של הבי המרובע הוא היה משהו אחר ואנחנו היינו יורדים למטה לשתות את נשמותינו בנות האלמוות לעולם אחר, רווי אדים והבטחות לעתיד טוב יותר או שאולי הן פשוט ידעו לחייך אחרת ממה שהיינו רגילים אליו.
מוזיקה נפלאה.
לא מבין למה קוראים לה שחורה, היא הגיעה ישר לתוך הנשמה שלי והזכירה לי את הלילות שהייתי מעביר עם הרדיו והקלטות.
היה חושך, לא רק בחוץ.
גם בלב ובנשמה אבל זו לא סיבה לקרוא לה שחורה.
היתה הסכמה כללית שאני לא יודע לרקוד אבל שזה לא נורא כל כך אם לא מסתכלים עליי.
ההיא שמאחורי הבר היתה אחראית על התרופות הנעימות של הכאב.
בפעם הראשונה ששתיתי אצלה ג'ין תהיתי לאן הטוניק נעלמה.
בכוס השניה אני זוכר במעומעם את השאלה הזו וביתר זה כבר הפסיק לעניין אותי.
לא הבנתי למה היא היתה צריכה לדחוף לתוך הכוס את הקש אבל זה הסתדר, תודות למאפרה שעמדה שם.
הילדה של המומולדת נישקה אותי לפני שהלכתי הביתה והיה לי נעים ונורא נחמד.
הסתבר לי שהחולצה שהיתה ארוכה מדי לריקודים וחיממה אותי נורא היתה דקה מדי לרכיבה.
ברמזור שלפני הכניסה לשכונה פניתי שמאלה ועשיתי את איילון צפון.
הרוח שלחה אצבעות קרירות ברווח שבין הגבר לחולצה ולמעיל וגילתה שם פטמות קטנות וזקורות.
קצת גשם טיפטף עלינו ובסיבוב של גלילות הקידמי החליק.
בלמים והילוכים וקידמי נעול וישבן אחד של הילד שמקפץ לכיוון אחר ואנחנו אומרים שלום למילימטר שהפריד בינינו ובין גדר הבטחון החדשה שהם שמו שם.
אף אחד לא יעשה ממני הצגה ולא חשוב כמה זה חינוכי.
אני רוצה את הגל שלי.
אני רק מקווה שהוא לא יבוא כשיש שמש ואני ישן.

sera - "היום בבוקר כשהתעוררתי בצהריים"..
אתה ממש "משפטו של יום"
לפני 17 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - נכון?
אני מה זה גאה בעברית הזו.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י