עוד לא בטוח... נראה...

"אם אתה מרגיש יותר טוב אז אני לא צריך לנתח אותך. גם לא לתת לך זריקות או כדורים. אני מעדיף שלא, אם הגוף שלך נלחם ומתנגד לדלקת ואתה מרגיש יותר טוב אז תעשה את הפיזיותרפיה ותחזור אליי אחר כך ונראה".
את המשפט הזה הוא היה צריך להגיד לי לפחות פעמיים עד שהצלחתי לעבור את השלב של הניתוח.
לפני שבועיים כשהוא בדק אותי, איך לומר בעדינות, לא באמת חשבתי שמהשתי שניות וחצי שהוא מישמש אותי הוא בכלל מצליח לאבחן משהו אבל מסתבר שכן.
מספיק בשביל להעלות את האופציה של ניתוח כראשונה.
ראבאק, כולה קצת כאב לי בכתף.
כלומר, כאב לי הרבה בכתף.
הרבה מאוד.
אבל כואב אז ניתוח?
אז יצאתי די מבסוט ממנו.
יוצא שהגוף שלי עושה דברים טובים.
לפחות לעצמו.
הילדה מהעבודה באה אליי לפני יומיים לבכות לי על המחשב הגוסס שלה שוב.
כשהקלדתי קצת היא שאלה אותי על מה אני חולם, אמרה שבטח יש לי חלומות מעניינים.
אז סיפרתי לה קצת.
היא נהייתה קצת לבנה וקצת לא הבינה בדיוק.
ואלו עוד לא היו החלומות הטובים עם המכות.
היא הלכה מהר ולא הספקתי לספר לה.
היום היא באה לדבר איתי קצת שוב.
מסתבר שגם החלומות המוזרים שלי מעניינים אותה.
יש אזני המן בעבודה.
כמה קופסאות ועל אחת מהן היה כתוב "תערובת אזני המן" והיה כתוב שיש שם מכל מיני סוגים.
אכלתי עשר מהקופסא הזו.
כולם היו עם תמרים.
קיבינימט.
רגע לפני שדפקתי ביס בכל אחד מהאזני המן לגלות איפה האלו עם הפרג הם באו ואכלו את הארבעה האחרונים.
כולם היו פרג.
ישר הכנתי עוד קפה ופתחתי את הקופסא שהיה כתוב עליה "פרג".
מה שבטוח בטוח.
הבוס שלי לא יודע כלום על יום חמישי.
מחר נקנה את היין. מקווה שהם יסתדרו עם הבחירה של איש האלכוהול.
היה ערב נפלא היום.
מוזר לי קצת.
ונעים.
ג'ין עושה לי הבל פה נעים, מסתבר.