וחצי אבל מי סופר.
מסתבר שילדות בלונדיניות באמת נהנות יותר גם אם הן מכוערות רצח וזו בכלל פיאה.
כבר שבוע בערך שאני מצליח בקושי לשמור על התחפושת שלי בסוד, בערך.
אם הייתי חושב על זה קצת יותר טוב אז הייתי משיג סיכות ועניבה וגרבי ברך לבנים אבל השגתי חצאית וזה בערך מה שהיה הכי חשוב.
כל כך הרבה אנשים באו לשאול אותי או להכריז בפניי שאני שיכור.
בירה וכוס ג'ין.
צריך מעט יותר מזה בשביל לשכר אותי וחוצמזה שהבטחתי בבלוג שאני לא הולך להשתכר.
אני לא משתכר כבר הרבה מאוד שנים.
הערב דווקא התחיל מאוד רגוע והצלחתי להשלים סבב שלום כמעט מלא.
רק כמעט.
מהר מאוד המוזיקה משכה אותי לרחבה.
חתולה אחת עם אזניים מדדה את אחד הניבים שלי.
השאירה לי טעם של עוד.
איזה אל יווני אחד דאג שיהיה לי נעים לרגע ונעלם.
גם בתור ילדה אני כנראה אוהב להיות למעלה.
קצת אחרי שהברמנית היפה סידרה לי את הקוקיות היא הראתה לי שהחצאית שלה יותר קצרה ומאוכלסת בתחתונים לבנים ויפים.
בלונד זה דבר נפלא, מסתבר.
כנראה שהחצאית הזו יותר שווה, כי כמות הליטופים שהישבן שלי ספג אתמול גבוהה הרבה יותר מהכמות שהוא מתענג עליה כשאני לובש את החצאית הסקוטית.
היא בטח תרצה אותה בחזרה ואנחנו נריב עליה רצח אבל בנתיים היא אצלי.
שרידים של משמעת עצמית והצלחתי שלא להזדקר לכל עבר.
בטח לא אחרי שבפעם הראשונה או השניה גיליתי שהחצאית באמת אבל באמת קצרה מדי.
מסתבר שעד כמה שאני זול האורגזמות שלי לא.
פאק.
כל כך הרבה אנשים יפים.
אלואים!
רציתי לטרוף את כולם.
חלק אפילו הצלחתי.
אה כן, ורציתי לומר תודה רבה לתהום שהשאירה לי את שק האשכים מחובר למקומו.
בפעם הראשונה שנפגשנו היא סתם מעכה לי אותו קצת.
בפעמים האחרות היא ניסתה לבדוק אם הוא מחובר היטב ובפעם האחרונה היא חשבה שהוא לא אז היא ניסתה לסובב ולהבריג אותו בחזרה למקום.
נימוסים זה דבר חשוב אבל גיליתי שאני מתחמק באלגנטיות.
מקפץ בקלילות של עז הרים ניורוטית מעל הספות, מעט יותר מדוייק אבל עדיין משיג את המטרה.
לקראת הסוף גיליתי שאני ערס קטן משכונת התקווה ושזו בכלל מחמאה.
יש סיבה למה אני רוצה להישאר בשכונה, כנראה.
איפשהו במהלך הערב עצרתי את המשפט שלי על זנות ואהבה.
אמרתי לה משהו אחר קצת.
אני לא זונה.
אני פשוט קל להשגה.
ממש כמו בוקר של יום ראשון.
אני יושב ולועס לדר אננס וקורא את עצמי שוב ושוב ואני לא מצליח להעביר אפילו קצת מההנאה שלי אתמול.
אז אני אעצור עכשיו ואלך לעשות קצת כביסה ולארוז עוד איזה ארגז או שניים.
אבל שתדעו שנהניתי אתמול.
פאק.
היה כל כך אבל כל כך נפלא.
ולאלו שתהו אז אחרי חמש דקות עם חצאית בלי תחתונים על האופנוע כבר לא מרגישים כלום.
לפני 17 שנים. 3 במרץ 2007 בשעה 12:10
