לפני 19 שנים. יום שני, 9 באפריל 2007 בשעה 23:11
אני מבולבל מאוד בזמן האחרון.
הרבה מאוד זמן אחרון.
היום התחיל בצהריים, בערך, ונגמר רק עכשיו.
דיברתי על פחדים, על החור בחזה, על צורך אחד ואז על אחר, עניתי לשאלות, גם על הלא נעימות שבהן.
בתוך כל הבילבול הזה הן מאפסות אותי, עוצרות את השיטפון מתוכי, לפעמים זורחות באור יקרות להראות לי לאן כשאני מנסה לבד וחושך לי מדי.
נפגשתי כמעט עם כולן היום.
חברות שאספתי או שאספו אותי במרוצת השנים.
שאוהבות אותי ככה, עם כל החרא והטוב למרות שקשה ואני לא תמיד מבין איך הן מצליחות בכלל.
זה לא משנה, לא באמת, מי מצא את מי.
זה גם לא משנה שאין לי מילים עבורכן.
אבל אני מלא היום.
בפנים.
תודה.