עוד לא בטוח... נראה...

רגילה, ההיא מהספר יש לה בכלל אלף בשם.
אתמול נרדמתי קצת כשחזרתי הביתה, קצת אחרי שמישהי באה לראות את הדירה בשביל חבר שלה או משהו כזה.
לא יכולתי להחזיק יותר מעמד, הייתי עייף רצח.
אני חולם יותר מדי בלילות האחרונים.
אחרי שהתעוררתי הגיע החבר שלה.
אפריקאי חמוד שהחליט שהדירה מוצאת חן בעיניו.
כשהוא הלך כבר היה קרוב לשתים עשרה בלילה ואני קיוויתי שבעלת הדירה תתרצה ושהטיילת אצלי תיפסק.
טלפונים מסביב לשעון, הודעות טקסט.
אני כבר כמעט ולא מתקשר עם הסלולרי שלי למרות שאני אוהב אותו.
היום התקשרתי לבעלת הדירה והיא סיפרה לי שכבר לפני שבוע וחצי היא חתמה עם הסטודנטית ששלחתי לה.
רגע לפני שאני צורח עליה כמו משוגע שאלתי אותה למה היא לא סיפרה לי שהיא חתמה איתה.
היא ענתה לי שהיא היחידה ששלחתי אליה אז היא חשבה שלא היו יותר.
לא משנה.
העיקר שחזרו לי החיים או התקווה לכאלה.
גם היום כשחזרתי מהעבודה נכנסתי למיטה לשעה וקצת.
סירבתי להרבה אלכוהול ואיכשהו התוכנית להגיע היום לדאנג'ן התאדתה גם היא.
אני עומד בתוך אמבטיה ומתקלח.
על הריצפה ליד יש קופסת זכוכית מלאה במלפפונים חמוצים.
פעם במספר דקות אחד מהמלפפונים קופץ מהקופסה ומתהפך שלוש פעמים באוויר.
בזמן הזה אני שוטף אותו מהמלח עם השפריצר והוא מחוויר, נופל לריצפה ומסתדר יפה ליד אלו שכבר מונחים שם ממקודם.
החלונות הגדולים פתוחים לרווחה ואני יודע שהבת של השכנים מציצה מדי פעם.
הדלת בדיוק נסגרת ומישהו יצא מהאמבטיה בדיוק עכשיו.
איזה חלום מוזר.
רגע לפני שאני מתעורר לגמרי אני מצליח לחלום שאני יושב מול המחשב ומחפש באינטרנט מקלחות שאפשר להתקלח בהן.
מה לעזאזל?!
האפריקאי בכה לי איזה שעה בטלפון והחברה שלו מאשימה אותי בגזענות.
יופי.
מחר אני הולך להסתובב קצת, לחפש מיטה לדירה החדשה.
האנשים המופרעים עדיין מקפיצים מחירים של מכונות כביסה ואני חושב שאולי כדאי שאתרכז במקרר קודם.
אולי אני אפילו אמצא חולצה חדשה אצל דנה.
אולי.