עוד לא בטוח... נראה...

הלכתי לישון בשלוש והתעוררתי בעשר וקצת.
מקלחת חמה כמו שאני אוהב והבוקר נפתח באופן רישמי.
עד כמה שזה נשמע לי הירואי ומסוקס, התיכנון המקורי שלי לישון על שמיכת פוך מקופלת על הריצפה ולקנות קודם מכונת כביסה נגוז היום.
הבורגני שאני רכב להרצל ואחרי שהילדה הנחמדה גררה עבורו לפחות חמישה מזרנים שונים, את חלקם אגב, הוא ביקש ממנה לסחוב שוב לשכיבה חוזרת, נבחר בסיס וזהו.
יש לי מיטה סבירה עם מזרן סביר ומכונת כביסה עוד לא.
זה מעורר בי רגשות עזים ומוזרים ואני עוד לא יודע מה הם בדיוק.
חשבתי על זה עוד קצת וכנראה שהרכש הבא יהיה מקרר.
זה מצמרר אותי.
פתאום להיות ככה בעליו של רכוש.
איפשהו בסנטר פתאום הרגשתי שליו.
שלווה נעימה אפפה אותי והרגשתי פתאום איך אני כבר לא מוטרד.
לא קשה לי.
לא רע לי.
פשוט שליו.
מלא אנרגיה.
הסתכלתי החוצה רק כדי לוודא שאני לא טועה ובאמת יש אור בחוץ.
כדי להירגע מהצמרמורת של המיטה קניתי חולצה נחמדה להיום בערב ושלושה ספרים בתלושים שנתנו לי מהמלחמה.
בהתחלה חשבתי לזרוק אותם לפח אבל בסוף החלטתי שלא.
ורק בגלל שהיה נורא מאוחר הסכמתי שיעטפו לי אותם ביחד.
עכשיו אני קצת מצטער על זה.
מתנות לעצמי מעצמי ועצמי לא משקיע בעצמי מספיק.
שוק מהיר יותר מדי ואחר כך ראיתי זוג חתולים חמוד.
אני הולך לישון עכשיו.
עוקץ והמשטרה שרו פעם על זה.
אבל אני כנראה לא אחכה.