עוד לא בטוח... נראה...

הגעתי בין הראשונים.
פעם ראשונה שאני מגיע לדאנג'ן לפני שתים עשרה בלילה.
רגע לפני שהחלטתי שאני צריך להתחיל לזוז מישהי כבר היתה ברחבה.
שוב פעם הנוכחות של הטוניק היתה שמועה בלבד.
אני אוהב את הברמנית הזאת.
רקדתי הרבה לבד.
עוצם עיניים ושולח את כולם לחפש את עצמם במקום אחר.
הזעתי ורקדתי.
רקדתי והזעתי.
נשכתי את ילדת היומולדת כמניין שנותיה.
אחת מהן, לפחות, מסתבר שהיו שתיים.
את הביס של השנה הבאה היא אמרה שאני יכול לבחור לבד איפה.
היות ואני בעד שיוויוניות והפמיניסטיות שפעם הרביצו לי מכות איומות השרישו את זה טוב טוב נשכתי אותה בצד השני גם, שיהיה שווה.
לא יודע מה איתה אבל לי היה ממש נחמד והערב היה נפלא.
רגע לפני שעשיתי את איילון הרגשתי שלא הפעם.
אז חזרתי הביתה לאכול ולהשתין, משום מה עוד לא יצא לי להשתין בדאנג'ן.
רגע לפני השינה.
אני אוכל וממתין לשינה שתארוב לי בין צללי היום הזה שעולה לאיטו.
לאט מדי.