עבר עלי יום טוב.
באמת טוב.
הילדים היו מקסימים, אירחנו חברה שלי עם הילדים שלה.
טיילנו בחוץ, שזה תמיד עושה לי מצברוח טוב והיה מזג אויר מקסים, תאורה צבעונית של שמש חורף מדהימה. היה יום צלול...
בערב, הספקתי לסדר את הבית, לשטוף את הכלים, ואפילו לקלח את הילדים, כך שלאיש לא נשארה אף מטלה.
רק סיפר סיפור לפני השינה, וזהו. ובא לשבת לידי, בסלון.
חשבתי שיהיה זה לילה מוצלח להיות לו לאישה טובה.
אז הצעתי את עצמי.
ניגשתי,
שאלתי אם במקום לראות טלוויזיה היה רוצה אולי שאפתה אותו.
הוא עשה את הפרצוף הנבוך הזה, ואז חייך חיוך קטן. זה הסימן שכן.
התחלתי ללטף. הוא עצר אותי. התחיל ללכת לכוון החדר.
הלכתי אחריו.
אחר כך הריטואל הרגיל - קצת מזמוז ציצים, ויאללה לכניסה הקרקעית.
תוך דקות ספורות הוא כבר שכב מותש לצידי, ואני כמרקחה.
חשבתי לעשות מעשה,
שלחתי יד לעסות,
הוא שכב שם ונתן לי לגעת.
אחרי כמה דקות כאלה שאלתי אותו אם נעים...
הוא עיווה את פרצופו ואמר: "זה מוזר".
שאלתי אם מוזר טוב או מוזר רע,
אמר: "מוזר" והרים את גבותיו בסימן של מאיפה-אני-יודע-תעזבי-אותי-עם-השאלות-שלך... וביקש שאפסיק.
נשארתי שם לידו, לבד.
לבד לבד.
זה לא שיש לי בעיה לגלות שמשהו לא נעים לו ולעבור למשהו אחר... אבל - שום דבר לא נעים לו.
קצת מסיונרי, קצת בדוגי, וזהו.
אין יותר שום דבר שאפשר להכניס לחיי המין שלנו.
לבד.
