סיפור חלקי

היא – "אני מרגישה כבולה אליך, ואהבה אמיתית חייבת להיות חופשית!"
הוא (נאנח) – "תביאי את החבל ההוא" – לוקח חבל, קושר קצה אחד לרגלו ושני לרגלה, מהדק – "נשחק משחק קטן, בא לך?"
היא (לא מבינה אותו) – "שיהיה.."
הוא: "החבל הזה יסמל את האהבה שלנו. דמייני שאני משחרר אותך ונותן לך חופש – לכי."
היא הולכת כמה מטרים והחבל נגמר – "אני לא יכולה ללכת יותר" (עם חיוך של אמרתי לך) – "האהבה שלך לא נותנת לי!"
הוא מתקן אותה בעדינות – "האהבה שלנו. ועכשיו תנסי בכל זאת. תמשכי חזק."
היא מנסה, אבל החבל חותך:
- "כואב לי!"
הוא מוציא פיסת בד, מתקרב אליה, משחרר את החבל, מלפף בד על רגלה, שוב פעם קושר את החבל. מתרחק.
- "תנסי שוב. חזק!"
היא מנסה שוב. הפעם פניו מביאות כאב – עכשיו החבל חותך לו.
"עכשיו לא כואב לי" – היא אומרת – "אבל אני בכל זאת לא יכולה ללכת ממך, החבל לא נותן לי!"
הוא – "ועכשיו תנסי להכין ארוחת ערב."
היא מתחילה, אך החבל לא נותן לה לזוז חופשי.
- "מפריע לי!" (היא מתלוננת)
- "טוב" – הוא אומר – מתקרב אליה. מנשק. מחבק. היא נמסה בידיו העדינות – "בואי ננסה ביחד."
הם מכינים ביחד ארוחת ערב, הוא עוזר לה ולא מתרחק.
"אז" – הוא אומר לה כשהם מתיישבים לאכול – "לא שכחת שאנחנו עדיין קשורים, נכון?"
"אוי!" – היא נזכרת בחיוך – "שכחתי."
הוא משחרר את החבל והם אוכלים. אחרי האוכל:
- "את בכלל הבנת משהו?" – הוא שואל
- "מה הייתי אמורה להבין בדיוק?"
הוא (שוב נאנח) – "מטומטמת שלי, בואי לישון!"

ורק בלילה, הוא לא מצליח להירדם וממשיך בראשו את הדושיח איתה:
- את היית צריכה להבין, שאם תנסי להתרחק ממני, בשמחה או בעצב, ישר תרגישי את החבל מחזיק בך. האהבה תפריע לך. אבל אם אנחנו ביחד, את שוכחת שהחבל בכלל קיים, ושמשהו מגביל אותך.
- ולמה קשרת לנו דווקא רגליים? – היא שואלת.
- כי בחיים אמיתיים, החבל הזה קושר לבבות שלנו – הוא עונה.
- ולמה אחר כך ליפפת בד על הרגל שלי, ולעצמך לא? – היא ממשיכה.
- בלי הבד חשת כאב. הבד הם רגשותייך אשר התקשו. אבל אם את לא מרגישה כאב, זה לא אומר שלי לא כואב. את הרי זוכרת שבחיים אמיתיים הלבבות הם שקשורים ולא הרגליים?

היא לא תענה לו, והוא יחשוב רק לעצמו, שהבעיה ניתנת לפיתרון, אם יש מספריים או סכין בהישג יד, והוא לא יוכל לעשות דבר.
אבל הוא לעולם לא יגלה לה את זה, כי הוא לא מוכן לאבד אותה, כי הוא מוכן לסבול כל כאב, בכדאי שתהיה איתו. כי הוא אוהב אותה.