צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפור חלקי

לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 15:22

ניסיון - שני צדדים של המדליה. ניסיון - זהו דבר הכי נפלא והכי עצוב אשר יכול לקרות לנו. לניסיון, כמו לכל דבר בחיים, יש צדדים חיובים ושלילים.

אחרי שנים של קשרים קצרי טווח, שמתי לב כי נוספו לחיי המון שמות חדשים ותמונות שונות לאלבום. מערכות יחסים התחילו והסתיימו, אך לא הביאו עימן אושר ושמחה, אלה עייפות וריקנות מסוימת בנפש.
בין אם מרצון ובין אם מחוסר ברירה, תמיד יצא שהרבה ממערכות היחסים שלי צברו תאוצה מהירה, ובאותה תאוצה גם התרסקו מטה.
ועם כל היכרות חדשה, היה לי קשה יותר לתת אמון באדם, כאשר מראש ניתן היה לצפות את הסוף. "להיפרד – זאת אומרת למות במקצת", אמר פעם מישהו, והיה לי מאוד כואב ועצוב להבין את זה.

אך בכל אותם שנים, לא הייתה בי התובנה שיש בי כעת.
כי מכל קשר אנחנו מקבלים משהו, גם אם אנו לא רואים זאת בהתחלה. כל אדם שנכנס לחיינו, נכנס מסיבה מסוימת, נותן לנו משהו, מלמד אותנו משהו, מחדד לנו משהו.

ומהקשר האחרון שלי הבנתי שאפשר גם אחרת. היה משהו בנסיבות אשר יצרו עבורי את הקשר הטהור והאמיתי כל כך, אשר התחיל בקטן והתקדם לאט בצעדי תינוק, והפך בסוף למשהו מדהים באמת.
הייתה בו קרקע מאוד חזקה ובטוחה, עליה נבנית אהבה אמיתית. לא כזאת אשר נוצרת מתוך תשוקה וסערת רגשות של היכרות קלאסית עם מין.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י