דוב(ר) ההרמון

מילה נכונה, דאגה, מחשבה. 
הן הדלק של התשוקה לעשות עבורה. 

השלללה - להגיד למישהו משהו שיגע בנפשו ויהפוך אותו לשלולית. 

לדוגמא : :"גבירתי יודעת להשליל אותי", או "איזו השללה עברתי אתמול" 

יותר מאשר הסמארטפון זקוק למטען. 
יותר מאשר הטלויזיה זקוקה לשלט 

יותר מאשר הקולה זקוקה לגזים
יותר מאשר הגשם זקוק לעננים 
אני זקוק לך, גבירתי. ויותר. 

מוזיקה היא דבר נהדר, לפעמים כאשר שיר מסויים מקבל קישור רגשי לאירוע או זמן, הוא הופך מיוחד יותר.
פסקול של רגש. 
לפעמים שיר שמזכיר לך הופעה או טיול, אירוע משמח, עצוב או אולי מישהו או מישהי...

אחרי תחרות קשה, מאות אלפי גלויות, שירים שנכנסו ויצאו ואחרים שיצאו ונכנסו, אני נרגש להציג את  מצעד 20 הגדולים בקטגורית שירים שעושים לי שמח בלב :

20 . היא לא יודעת מה עובר עלי – שלמה ארצי.

19.  אביא לך – אהוד בנאי

18. אם תרצי – חנן בן ארי

17. פגישה לאין קץ -ביצועים שונים

16.   Dua Lipa – Be the one

15. גן חורפי- תמר גלעדי

14. מישהו איתי כאן – בניה ברבי

13. רואים רחוק רואים שקוף – הביצוע של מאיר בנאי ז"ל

12 spending my time – Roxette  

11. In your room - Depeche mode

10.הפאנטון של גבירתי
9. הפאנטון של גבירתי

8. הפאנטון של גבירתי

7. הפאנטון של גבירתי

6. הפאנטון של גבירתי

5. הפאנטון של גבירתי

4. הפאנטון של גבירתי

3. הפאנטון של גבירתי

2. הפאנטון של גבירתי

ובמקום הראשון ובפער: 

1. הקול שאחרי הפאנטון של גבירתי, כשהיא עונה. 

😊

ויהי ערב.
יש בחיים רגעים בהם חודשים של עבודה מתנקזים ליום אחד. הכל או כלום.
אחרי שבועות של הכנה, לילות בהם קמתי שטוף מחשבות על אלמנט נוסף שאולי לא הבחנתי בו ואולי זה האלמנט שיתן לי את היתרון.
רגע לפני תצוגת התכלית שאחריה נפתחות המעטפות, הרגליים שלי לקחו אותי לשם.
אל המקום בו הייתי עם גבירתי ואנטי, אל המקום בו התפרקתי בבכי נטול פילטרים של אושר ותשוקה.
אמנם רק ליד ועם זאת הייתי זקוק לאנרגיות חיוביות ולי כל מדרכה ברחוב ההוא נושאת מזכרת.
הערה וחוזרים: אם רק הייתי שר הדתות הייתי מכריז עליו כאתר קודש, במחשבה שניה כנראה שלא, כיוון שסביר להניח שגבירתי לא תאשר זאת.
כזו היא גבירתי -צנועה . :-) 

בחזרה לערב ההוא , שאפתי לי אנרגיות ועם האנרגיות האלו יצאתי  וידעתי -הערב יהיה ערב טוב.

והערב היה טוב ויותר מכך זה היה לילה שמח מאוד, לילה של התפרקות.
זכרתי מי לא האמין בי, אבל הרבה יותר מי האמין ועוד יותר מי האמינה.
בכיתי מאושר, התפרקתי .
כזה אני-בכיין. :-) 

ויהי בוקר
אחרי לילה קצר מאוד, התעוררתי .
ברכות ומחמאות מכל עבר.
מי שגופו צולק בביקורות לומד לקחת מחמאות בפרופורציה הראויה.
אוי לו למי שיסתחרר. 
לכן בניתי לי חומת אש שלא מעבירה אותן למוח.

אבל, ברכות ומחמאות מגבירתי חודרות כל חומת אש אפשרית וגורמות ללב שלי להתרחב ולראש להסתחרר, במובן הטוב והנעים ביותר של המילה. 
כי הן אמיתיות וכי המחשבה שהיא היתה איתי במחשבותיה הרקידה את ליבי.
היא גם זו שבהערה חדה אחת תעמיד אותי במקום הראוי -רכושה. 
אני אוהב להיות שלך, גבירתי.
אסיר תודה להיות רכושך. 
יותר מכך -אני אוהב אותך.
גבירתי, את היא האמת.  

יש משהו בשילוב המדוייק בין 2 ניגודים משמעותיים
דיוק שהופך את המפגש למרהיב ועמוק יותר ממה שניתן לתאר, בטח מכל אחד מהם בנפרד. 
עכשיו, נניח, הולך קרמל מלוח. 
אבל גם חריף מתוק או חמוץ מתוק.
אבל הכי חזק וטוב- זה רוך וקושי.
במינון המולקולרי שיש אצלך, גבירתי. 

הפחד, הוא טרוריסט לא קטן. 
הוא נמצא בכל מיני מקומות והנוכחות שלו מפחידה אותי. 
והוא מעיר אותי בלילות, ומחכה לי בימים
והפחד מפני הפחד גורם לי לא להגיע למקומות , לא לעשות דברים. 
למרות שידוע לי שאני חייב, פשוט חייב לעשות.
אין הגיון בלא לעשות אותם, אבל טרוריסטים לא דוגלים בהגיון. 
גבירתי, לעומת זאת, הגיונית ואסרטיבית. 
ואם היא איתי, מי יכול עלי? 
רועד מפחד, אני מביט לפחד בעיניים
וצועד להתמודד. 

לעטוף אותך, באהבה.
להעניק לך עד בלי קץ.
לעשות למענך, כדי שתחייכי.
כי אני רוצה, ממש רוצה.
כי אני לא יכול שלא.
כי אי אפשר שלא.
וזה לא רק אני ואפילו לא רק אנטי.
וזה ממש לא עניין בדסמי.
וזה לא כי את "מצווה" או דורשת.
בדיוק להפך.

זה בגלל מה שאת עושה למעננו.
זה כי מגיע לך .
לעטוף אותך, גבירתי, זה בסה"כ פידבק  למה שאת מעניקה.

כי את מתנה למי שזכה בקרבתך.
 

השנה שעברה מאז יום ההולדת הקודם שלך, גבירתי, היתה איך נגיד בעדינות? מורכבת. 
אבל מתוך המורכבות הזו, מהקשיים, מהחיוכים והדמעות אי אפשר היה שלא להעריך ולהעריץ אותך יותר. 
אני אדם מאמין, כזה שבטוח שיש סיבה לדברים ושאלוהים יודע על מי הוא מטיל את המשימות. 
והשנה הזו חיזקה בי את האמונה הזו. 
(אני מאושר שבמסגרת הדברים שאלוהים "הפיל" עלייך, הוא הפיל גם אותי . 😄 ) 

יום ההולדת שלך, הוא באמת יום חג עבורי, יום שהלב שלי רוקד משמחה. 
אני מאחל לך גבירתי, שהשנה הבאה תהייה של הרבה יותר חיוכים מאשר רגעים מורכבים.. 
ואני אומר זאת כי אני אגואיסט גמור .
כי חיוך אחד שלך, גבירתי הוא  כמו "עשרה טון פנסים"  (כמו שנאמר פעם בפרסומת של הטוטו) בלב שלי. 
ואת יפה, כ"כ יפה. 

 
לשתוק או לשמוע זו פעולה פאסיבית. להקשיב לעומת זאת זו פעולה אקטיבית.
אתה שותק, מכבה את הרעשים בראש, את הצורך לענות , לשמוע את עצמך ולהשמיע ומקשיב.

אנחנו, (וכשאני אומר אנחנו, אני מתכוון לאחיתופל ורוסו) אוהבים לשמוע את עצמנו, אוהבים להשמיע.

אצל רוסו כשגבירתי מדברת,  האינסטינקט הוא למהר להשיב ולציית.

והרצון הזה לציית ומהר, שהוא אולי טבעי ונורמלי אצל נשלט, עלול להתנגש עם העניין הכי חשוב: להקשיב.

אני לומד להקשיב, להנות מההקשבה.

ואני עורג לרגע בו אכרע על ברכיי, הווליום בעולם יכבה.

נדמה שלא יהיה שוב דבר מלבדך, גבירתי.
את, רצונך וקולך.

ואני, שאוהב אותך ומקשיב לך ומציית לך ולרצונך. 

עד שתחייכי.