לפני 4 שנים. 10 בספטמבר 2020 בשעה 5:29
אי אפשר לעמוד בפניה.
אפשר לנסות, אפשר לנסות להתחמק.
אבל כמו חיה במלכודת, רק תסתבך.
זה חסר סיכוי וטעם.
ברגע אחד הקלילות תתפזר.
בהינף יד, היא תעצור כל רעש רקע.
ותדרוש תשובה.
אתה לא רוצה לענות.
אתה מנסה להיות אוויר.
לקוות שמשהו או מישהו יציל אותך.
נאיבי שכמותך.
מרגע שהיא החליטה, הברירה היא לציית או ללכת.
אתה יודע שאין סיכוי שתלך.
כל כך טוב לך, אתה תדומם את האגו.
תבלע את הרוק.
תטעם את טעמה המר-מתוק של הכניעה
ותציית.
גם כשזה קשה.
במיוחד כשזה הכי קשה קשה.
כי אתה שלה.