דוב(ר) ההרמון

הייתי לבד וכ"כ רציתי, לגמור.
אבל לא הייתי מספיק טוב וקשוב והרשות לא ניתנה.
את מלמדת אותי ואני אומר תודה על כך, גבירתי.
להיות שלך זה נפלא, תמיד.
גם כשהרשות לא ניתנת.
עבדתי ובין לבין הסתכלתי לא פעם ולא פעמיים על תמונתך.
ורציתי מאוד, לגמור.
ופחדתי ללכת לישון לפני שאהיה מאוד עייף.
וכשהייתי כבר עייף מאוד, בטוח שארדם, הצמדתי שתי רגלי, התכדרתי במיטה וחשבתי עלייך ועליי.
חשבתי על כמה אני בר מזל להיות שייך לך, כמה טוב שאני לומד בדרך הזו.
עניו ואוהב את גבירתו הרגשתי כל כך קטן, אבל עוד יותר שלך.
מקבל באהבה את פסיקתך ויודע שאת צודקת.
נרדמתי.