לפני 4 שנים. 15 באוקטובר 2020 בשעה 13:21
אם התקופה הזו היא לילה,
גבירתי, את היא הירח שמאיר לי את הדרך.
כוכב הצפון שמכוון את דרכי.
ואם אני במדבר,
את, גבירתי, היא האואזיס אליו אני צועד.
התקווה.
כשתסתיים גלותי הכפויה,
ואגיע אלייך, גבירתי,
אכרע על ברכי, מאושר ועייף.
אנשק את האדמה שלמרגלותייך
כמו היתה אדמת מולדת רחוקה,
נחלה יקרה.
ואלגום אותך.
אוהב,צמא ואסיר תודה.