נכדי היקר.
זה היה לפני 42 שנה, השנה היתה 2020 ומגפה השתוללה בעולם.
בארה"ב, שהיתה אז חזקה כמעט כמו סין של היום, היה נשיא מוזר עם שיער כתום.
בישראל, היה ראש ממשלה עם שיער סגול, שהוגש נגדו כתב אישום על כך שהתקשורת (ששנאה אותו), העניקה לו סיקור אוהד.
וזה היה הדבר הכי פחות מופרע כאן, כי תוהו ובוהו זה סדר פסח לעומת מה שהלך כאן.
נשים חסודות ושומרות חוק התגנבו למניקוריסטיות, אנשים שחגגו חתונה סיימו אותה במעצר אחרי שהלכו מכות עם שוטרים, (שנכנסו עם אלות ונשק לפזר את החתונה).
שרות שיקרו בחקירות אפדימיולוגיות, אולי כי פחדו ממה שיקרה כשיתברר שהיו בטבריה.
חברות פרלמנט מאותה מפלגה קיללו זו את זו, בתוך הממשלה היתה קואליציה ואופוזיציה שהטרילו וקיללו אחת את השניה כאילו היו 2 חברות מפלגת שלטון...
ואני? בשביל לשמור על שפיות, הסתופפתי למרגלותיה של הגבירה הכי טובה, יפה וקשוחה בעולם.
היא היתה לי לעיר מקלט, לאהובה, גבירה, אם ואחות.
