מסתובב לו בולבול טרנג* בעולם ואינו יודע שהוא כזה.
למען האמת, מעטים יודעים מה הוא הכלי המוזר הזה, מעטים עוד יותר יודעים לנגן עליו.
והוא, בכלל היה בולבול טרנג עם מיתר אחד קרוע ואחרים לא מכוונים.
כלי שאין בו הופכין. כמעט.
בעבר הרחוק היו מי שניגנו עליו, או נכון להגיד ניסו לנגן עליו.
הן היו גיטרסיטיות ופנסתרניות זה היה נחמד, לפרקים יפה.
בגלל זה, בין היתר, הוא לא ידע שהוא בולבול טרנג.
ואולי בכלל לא היה אז כזה.
הזמן חלף, הוא היה מוטל זנוח וסדוק, עד שהיא הבחינה בו.
היתה לה יכולת לזהות פוטנציאל במקום בו אחרים ראו גרוטאה או מקסימום קישוט.
היא ניקתה ממנו אבק, תיקנה, מתחחה מיתרים, החליפה קרועים ותיקנה את הכפתורים.
לקח זמן מה, אבל משהפכה אותו לבולבול טרנג תקין וניגנה עליו, הוא הוציא צלילים כ"כ יפים, שלא ידע שיש בו.
מעטים יודעים לנגן על בולבול טרנג, היא מפליאה לנגן בוירטואזיות וביצירתיות.
היא לא רק נגנית, היא גם מלחינה מנגינות שיתאמו את היכולות שלו.
ובכל פעם מחדש, הוא נדהם מההרמוניה שלהן, ממה שהיא מפיקה ממנו.
גאווה אדירה מציפה אותו ורצון עז שתנגן עליו, יומם וליל.
אני רוסו, אני בולבול טרנג, ורק גבירתי יודעת לנגן עלי.
הנה קצת בולבול טרנג (לא אני..):
*בולבול טרנג הוא מעין בנג'ו הודי, מעין שילוב של גיטרה, בנג'ו ופסנתר.
