לפני 3 שנים. 27 בדצמבר 2020 בשעה 22:39
הכי קל היה לברוח אל הציניות.
אני מכיר את הדרך אליה בעל פה.
אבל הפעם זה יהיה בלי גרם ציניות.
זה יהיה חשוף ואמיתי:
אנטי, חבר וסוג של אח.
אתה נכס אמיתי.
(ולא רק במובן 'רכושה של גבירתנו'.)
אתה נכס למי שזוכה להיות קרוב אליך.
(בטח למי שאתה זוכה להיות שייך לה.)
חכם, עוזר בלי להניד עפעף ומבעד לחיספוס ולקשיחות:אתה איש מתוק וטוב.
לא קל להגיד את זה, כי האינטינסקט אמור היה להיות שנאבק על גבירתנו.
לכאורה הייתי אמור לשנוא אותך, באופן מסויים.
בהתחלה כמעט שנאתי.
אבל אי אפשר באמת שלא לאהוב אותך.
(באופן חברי)
ואי אפשר שלא לשמוח שאתה איתי, בהרמונה.
אני לא מאמין שעם מישהו אח, זה היה כ"כ טבעי ונעים.
מזל טוב, חבר.
שנזכה לשרת את גבירתנו ביחד ולחוד, עוד הרבה שנים.
ושאלוהים יתן לך את הטוב שמגיע לך.
טוב, בכל זאת גרם של ציניות הוא כמו דובדבן על קצפת:
