ספישל פסח מיוחד, מצעד הדברים שגבירתי אומרת או עושה והכי מפחידים אותי.
מקום 5 :
כשהיא מחייכת את החיוך הזדוני המתוק שלה.
להלן, ברגע שהבינה שהגיעה למקום הזה באיקס עיגול שלא חשוב איפה אסמן את העיגול, הפסדי מובטח.
בד"כ זה קורה לפני שהבנתי את מצבי.
דקה או שתיים אח"כ טעמה של התבוסה יתחיל להתפשט בפי.
מקום 4:
כשהיא אומרת "הבינותי"
התשובה שלי, זה ברור, לא היתה נכונה ופחות לרוחה.
התכנסו בכדי שאעשה דברים לרוחה, ואם היא הבינותי, אז אני הבנתי שלא עניתי את מה שמצופה ממני ולשמו התכנסנו.
מקום 3:
כשהיא אומרת לי "סטופ."
הכי קרוב לכרטיס אדום, עברתי את הגבול ולא הבחנתי בכך.
אם הייתי יכול להתגלגל על הרצפה בשביל לפייס אותה הייתי עושה זאת.
אבל הכי טוב (והכי קשה), זה לסטופ את הפה שלי.
מקום 2:
כשאני קולט שאתגרתי אותה בתשובה שלי.
אם יש משהו שלמדתי היטב לגבי גבירתי, זה שאסור בתכלית האיסור לאתגר אותה.
לא קשור לבדס"מ או שליטה, אם אתה לא רוצה לקבל את תוצאות האתגור: את האישה הזו אסור לאתגר.
והיא חכמה מספיק על מנת לזהות נסיונות אתגור מלמטה.
הרצפה פגשה הרבה בני אדם על ארבע, אחרי שטעו ואתגרו אותה.
מקום 1 ובפער עצום:
גבירתי משתמשת במספר כינויי חיבה לשם דובי .
אני אוהב את כולם.
כשהיא קוראת לי דוב, אני מזקף, כיוון שהרשמיות מבשרת על נימה פחות חיובית.
אבל, כשהיא קוראת לי בשמי הוונילי, או אז אני מבין שהסתבכתי באמת.
למשל, כשהיא הבחינה בכך שאני טעיתי בכתיבה בצורה שצורמת לה ושנענשתי עליה בעבר.
ואני לא רוצה למצוא את עצמי ברגע כזה.:-)
