במובן מסויים, גבירתי היא מגנט ואני מתכת.
היופי והאישיות שלה, ממגנטים את הרצון לנשק אותה, את רגליה וידיה.
את הצורך והרצון לחבק אותה.
ואני, כמו מתכת שנמשכת באופן רצוני ושאינו כזה, למגנט הזה.
אבל גבירתי גם אכזרית.
כזו שפוקדת, להניד עפעף, על המתכת לא להצמד למגנט.
ובפעמים הקודמות זה מה שהיה.
היא היתה מאוד סטריקטית, (לא שאני מתלונן חלילה, היה נפלא, למרות שזה היה כמעט נגד חוקי הטבע להיות כה קרוב אליה ולא לנשק את רגלייה ולא לחבק את שוקיה החמודות).
גבירתי היא לא רק אכזרית, היא גם חכמה וטובה.
היא מודעת לעובדה שמי שמנשק את רגליה רואה את העור.
שמי שמחבק אותה, ירגיש כאב פנימי, כשהיא לא תהיה בטווח החיבוק.
היא יודעת שמגע העור שלה גורם גם לסאטן להרגיש כמו נייר זכוכית ולדבש להיות מר כלענה.
באכזריותה וטוב ליבה, היא החליטה הפעם כמעט שלא למנוע ממני את המגע.
לא שבפעמים הקודמות לא נגעתי בה, אבל זה היה תחת מגבלות הוראותיה.
והיא במודע רצתה אותי במקום אחר.
וכשבמפתיע מבחינתי, היא לא מנעה כלל את המגע, זה הרגיש כמו שיעור חופשי.
כל מה שטוב בבית הספר, בלי ההגבלות של השיעור.
ושוב, אני לא מתלונן על ההגבלות, אלו חוקי הפורמט ואני מתחבר אליהם מאוד.
אבל חודשים של תשוקה, רצון, געגוע וכיסופים התפרצו באלפי נשיקות על אצבעותיה,רגליה ושוקיה, הו מה חמודות הן שוקיה.
זה היה נעים וכיף בצורה שמימית.
השיעור החופשי הטוב בהסטוריה.
כיף כזה שגם בתקוות שלי לא חשבתי שיכול להיות.
וזה היה כיף, לא רק בגלל המגע, כי כן, היה עניין גופני, אבל הרבה יותר ממנו.
זה היה כיף כזה גדול, בעיקר בגלל הדרך שעשיתי, הדרך שגבירתי מובילה אותי בה.
זה היה כיף, בגלל שההשפעה של גבירתי עלי ועל חיי חורגת לחלוטין מעניינים בדסמים.
בגלל שהיא דורשת ומאתגרת וסונטת וצובטת, אבל גם יודעת ללטף.
ואתמול (בזכותה) הרווחתי את הליטוף שלי: עשיתי משהו שחששתי לעשות שנים רבות ולא הייתי עושה ללא התערבותה.
והרגע הזה, שבו בטובה ואכזריותה, היא אפשרה לי לסגוד לה, היה רגע מרהיב של קטרזיס.
ועכשיו, כשאני מכור למגע השפתיים על העור שלה, לגופה. .
עד שאם לא הייתי רכושה, הייתי שוקל בחיוב למכור את עצמי לקרקס, על מנת לשוב לרגעים האלו.
והנה תובנה: מה שהופך שיעור חופשי לכה מדהים, אלו כל השיעורים הלא חופשים שקדמו לו ויבואו אחריו.
שהרי, אם כל השיעורים היו חופשים, זה לא היה כה נפלא.
אין מה להגיד, גבירתי יודעת לעשות לי בית ספר.
אילסוטרציה:
צילמה בכישרון: גבירתי.
