לפני שנתיים. 31 בינואר 2022 בשעה 12:26
להיות שלך,זה להיות נתין של מדינת לונה פארק.
כמו בלונה פארק, אני יודע שהכל בדוק ושדבר רע לא יאונה לי.
וכמו בלונה פארק, אלמנט ההפתעה מצליח כל פעם לעשות את שלו ולגרום ללב לשכח את מה שהמוח יודע.
הלשון שיורדת לתחתונים ברכבת ההרים, תחושת אבדן השליטה בקמיקזה, התחושה הזו של "אני חייב לרדת", שמתחלפת במהירות הקול ב"יו זה אדיר, אני רוצה שוב"
ואת, גבירתי, מפעילה את הלונה פארק הזה, משחקת בי, לפעמים מתעללת, לפעמים משתעשעת בי להנאתך.
אבל, אני נתין של מדינת לונה פארק, יש מי שנהנה יותר ממני? 🤗
