עוד לפני שכוחותייך יתפרסו על הגבול,
יהיה ברור שזה לא כוחות.
אין פה matchup.
שככל שאנסה להתנגד וגם אם אלחם, אין לי סיכוי.
אבל האגו שלי ידבר ואני אכריז הכרזות.
והן יהיו ריקות מתוכן.
אדע זאת בזמן הכרזתן.
כי הכל תלוי ברצונך.
ואם תחשקי לכבוש אותי, אהיה שלך.
ומול כוחך עוצם ידייך ויפי רגלייך, לא אוכל לעמוד.
כשאת תתמרני את כוחותייך על הגבול,
כבר אדע שגורלי נחרץ.
כיסי בדלנות בתוכי יבקשו לקבל את הדין.
ולהכנע ללא קרב.
אבל האגו שהכריז ינסה להאבק.
ואז את תעלי ותבואי ותכבשי.
זה יהיה אלגנטי וחד,כמוך.
ואני אפול על ברכיי.
אכנע ללא תנאי.
וריבונותך תוחל עלי.
ולפני שתבואי לסרוק את השטח הכבוש
אתמרק לקראת בואך.
ושטיח הדוב יפרס למרגלותייך.
דגלי הישן יורד שלא על מנת לחזור.
ודגלך יתנוסס על התרנים.
שפתך תהייה שפתי הרשמית.
ואת המנונך אשיר בגרון ניחר.
נתין כנוע ומאושר.
בצל חסותך אחסה.
על מתק גורלי אודה.
כי נאה ומתוקה היא הכניעה לך.
וטובה מכל עצמאות.
ואני אכרע ואקרא בתחינה:
"בואי, גבירתי הכובשת.
רק טוב ליבך גדול מקשיחותך.
ורק רחמנותך, יפה מאכזריותך.
בבקשה בואי גבירתי החכמה
שולטת נאורה ונערצה .
הנתין שלך מתחנן לסגוד לך".