דוב(ר) ההרמון

ואני כמו דב בסוגר. 
והסוגר, כמו מתחם הסבירות, אין לו גבולות ברורים. 
מאז נפלתי על ברכיי ובשבייך והפכתי לחיית מחמדך, 
אין בי פחד יותר גדול מאשר לצאת מהסוגר, להשתחרר מהשבי. 
אל תשחררו מחבלים עבורי, אל תנסו לחלץ אותי, אני מתפלל. 
כי את שובה נאורה, מלטפת ומחבקת, מספרת ומשפרת.
ומתעללת וצוחקת, משחקת ושורטת. 
טוב לי שביי מחירותי העלובה 
נאה בעיני סוגרי, מרהיבה היא שובתי. 
נאה כגן עדן סוגרי. 
ובגן יש איזור אחד שפתוח,  יפה למראה ומזמין.
אבל אוי לו לשבוי אם יתפתה להכנס אליו. 
אבוי לו אם ישכח את שהוזהר ביום שנשבה. 
אוי לו אם יכנס לאיזור הנוחות . 
🐻‍❄️❤️💃🏻