דוב(ר) ההרמון

זמן. 
אף פעם הזמן הזה לא הרגיש ככה. 
יותר מידי זמן, עבר מאז זכיתי להתפלש למרגלותייך. 
בני אדם סופרים זמן בשניות, דקות ושעות
מהבחינה הזו, למרבית הצער (בעיקר שלי) ידענו תקופות ארוכות יותר בהן לא זכיתי להתפרס למרגלותיך. 
אבל זמן געגוע וזמן צורך עובד אחרת לגמרי. 
וזה מרגיש כאילו שלושה נצחים עברו מאז.
כשאזכה לכרוע לפנייך, אהיה שם דובון מעריץ ואוהב כמו שהייתי.
אבל אני לא אהיה אותו אחד וגם את גבירתי, לא.