דוב(ר) ההרמון

הולך לתוך היער האפל, האור הולך וכבה. 
צועד במודע לתוך האופל  ויודע שהאור לא יעלה בקרוב. 
בכל צעד עוד אחד מהאורות שהאיר את דרכי כבה. 
ובחושך הגדול, אני מחפש רסיסי אור, גם נחמה פורתא היא נחמה. 
ויש אור אחד, אמיתי וגדול והוא הרבה יותר מנחמה ולא פורתא כלל. 
את, גבירתי. 

במקום רחוק מאוד, בצד השני של העולם. 
ישנו מקום אליו אני רוצה לחזור. 
יפה כמו ציור וקסום כמו באגדה. 
ויש שם אגם ענק, בגדתו השנייה יש הר געש לא פעיל. 
מבט אחד בו יכול להרגיע כל לב, 
עד שדומה שאין שום דאגה או צער שתשרוד נפש של מי שמביט לאופק. 

ויש מקום אחד, בו אני רוצה להיות יותר. 
למרגלותייך.
מחבק אותן וחוסה בהן. 
להביט בעינייך ולנשק את ידייך. 
לספר לך שכאן, זה המקום הכי יפה בעולם. 
ואפילו אגם רחוק בארץ יפה, לא ישווה למקום הזה.