דוב(ר) ההרמון

הרצון שלי חשוב, כי בלעדיו לא הייתי שלך. 
אבל, כל זמן שאני שלך, הרצון שלי חשוב אך לא הקובע. 
לפעמים הרצון והצורך שלי, התשוקה והרעב אלייך מסמאים את עיניי. 
מבלבלים אותי לחשוב ולהחליט. 
את מחליטה עלי, גבירתי. 
את קובעת.
כי אני שלך.
תודה לאל ולך על כך.  
ואני בוחר כל יום להיות שלך, כי אני רוצה. 
ולקוות ויותר מכך לפעול, כדי שאת תרצי בי, גם היום.