דוב(ר) ההרמון

נוסע, למקום רחוק.
מקום שקט, בלי מלחמות.
מקום בו אוכל להיות אני.
הדיילת שואלת "ארזת לבד?" 
ואני מסתכל עליה, ומחייך
"אני בלי כבודה, רק אותי ארזתי"

נוסע, בכיוון אחד.
למקום בלי שינאה ועם כבוד עצמי 
והדדי.
מקום בו אנשים חיים את עצמם
שם הפוטנציאל לא ישאר מבוזבז.
המטוס ממריא.
ואני עוצם עיניים.
מתפלל.

נוסע, אל הלא נודע.
אל המקום בו אפילו לא חלמתי להיות.
יודע שהמסע יהיה קשה, וארוך.
למידה ארוכה,קשה ומתמדת .
שם מורה דקדקנית ותובענית. 
מלמדת אותי, ולא מוותרת. 
עד שאגיע.

נוסע, ממני, אלי. 
אל  עצמי האמיתי. 
אל המקום בו אהיה אני. 

משם אוכל להגיע
למקום הכי טוב בעולם:
אל ליבה.