ההנאה שבהנעה.
מנהיגות זו הנעה , לגרום לאנשים לנוע בדרך שאת רוצה.
מנהיגות זו הנאה, לגרום לאנשים ליהנות מהדרך.
מנהיגות זה לגרום לאנשים לדעת שהם יכולים לסמוך עליך, גם כשהם הולכים אל הלא נודע.
שליטה אמיתית, היא לא בלגרום לי לנשק את רגליה הענוגות של גבירתי, בשביל זה לא צריכים מאמץ ניכר, או מאמץ כלשהו.
שליטה אמיתית היא בלרצות לעשות את מה שאתה חושש ממנו, ולדעת שזה הדבר הנכון לעשות.
זאת אומרת מלבד העובדה שזה מה שיגרום לה לאושר, ואנחנו כאן בשביל לגרום לה לאושר.
הגבירה פסקה.
גבירתי, מנהיגתי פסקה שאנטי ואני חייבים להיפגש, ויפה שעה אחת קודם.
הנסיבות אמנם גרמו לשעה הזו להתאחר קמעה, אבל אין רע בלי טוב, כיוון שהאיחור הזה גרם לכך שאחרי שלב הגישושים הטבעי נוצרה חברות.
אני סומך עליו, ופאק זה מפחיד להגיד, אבל אני אפילו אוהב אותו.
אפלטונית, כמו אח, אבל אוהב.
אף פעם לא נפגשתי עם נשלט של גבירתי, העניין הזה של לצאת מהמקלדת אל המציאות תמיד מעורר חשש.
אבל רצונה של גבירתי יחיל מדבר, ינצח חששות, ויגרום לדברים לקרות, כי זו הדרך שהיא רוצה שנלך בה.
היא מופלאה, אך אכזרית הגבירה. היא יודעת לשחק לנו בראש.
כי גם אם הצלחתי להבליע את החשש, היא הצליחה לעורר אותו, היא הזכירה לי (כאילו שכחתי...ניסיתי להשכיח, אבל לא שכחתי, גבירתי) בכך שאנחנו נצטרך לבצע משימה יחד.
זה הפחיד אותי, זה שעשע אותה.
אנטי.
היא יודעת לבחור נשלטים, גבירתי, אבל די לדבר עלי, בואו נדבר קצת על אנטי. 😊
כמה חיוביות, כמה חיוניות, כמה פרגון באיש אחד חתיך? (אפלטוני, כן?)
שנים שלא שוחחתי עם נשלט פנים אל פנים, לעשות את זה ולדבר על הגבירה המשותפת ועל החוויות המשותפות זה כבר משהו ייחודי.
אם כבר להיחשף אז עם גבר גברי, חיובי וחכם.
משימה .
כבר בשלב מוקדם יחסית ידענו שבסיומה של הארוחה יש משימה: לאונן, לצלם את התוצאה ולכתוב על מה חשבנו בזמן שאוננו. אולי בגלל זה זו היתה ארוחה.
בואו נגיד שגם אם חשבתי לפני לא היה סיכוי שאלך על מרגז', או נקניקיה כלשהי.
ניסינו ליהנות מהאוכל, אם כי די ברור שהפיל שבחדר, ז"א הפין שבחדר היה נוכח כל הארוחה.
היה ברור שבסוף מחכה משימה, ואני הולך לראות מה קורה כשאנטי שמח, ולהפך.
לצפות בתמונות של איבר מין של גבר אחר שיושב מולי, היה שונה.
מקסימום שראיתי היה במקלחות בצבא וכל מי שראה סיינפלד יודע ש “it shrinks in the water” ופה מדובר במקרה הפוך.
התחושה הייתה לא ברורה, כאילו לתוך בלנדר נבזקו 2 כפיות השפלה, 2 כפות ריגוש, חצי כוס חשש, קורט בושה, וכוס שמחה.
שמחה על כך שגרמנו נחת לגבירתנו.
אחרי התמונות היה שקט, שתינו את הקפה, עשינו לחיים, כל אחד חשב עם עצמו.
חיבוק, פרידה, ובלב תודה לגבירתי על שזיכתה אותי ללכת בדרכה.
מסקנות :
1. גבירתי מנהיגתי, רחומה, חנונה, וחכמה.(לא חדש, ובכל זאת, כל פעם זה חזק יותר)
2. אנטי, הוא חבר וכלי, עם כלי כלי.
3. אני לא אפתח פוטו. :-)
.
