לפני 5 שנים. 9 ביוני 2019 בשעה 17:08
רועד, ונרגש, סומא באפילה כרעתי לפניך.
בגיל, חיל, ורעדה.
רגלי הרועדות בתחילתי, תשוקתי המזדקרת ניצבה במרכזי, ונהמת כמיהתי אלייך מוצאת מפלט בגניחות פי.
ואת אינך יחידה בחדר, ועם זאת עבורי את יחידה בעולם.
כל כולי מוכוון אלייך, גבירתי, ואני שוכח מפחדי וחששותיי
אבל גופי בוגד בי.
ולמרות שפקדת עליי להפסיק, רעדתי.
כמו עלה נידף.
ואת ברוב רחמייך, חסדייך וחוכמתך קרבת אותי פקחת עיני, הרשית לי לחבקך, וליטפת ראשי.
ואת אינך יחידה בחדר, אך יחידה בעולם.
וברגלייך מצאתי חום, ומקלט.
שיאים של רגש, והכרת תודה הציפו אותי
"אני אוהב אותך, גבירתי" אמרתי בכוונה גדולה
יודע שאת הרגע הזה לא אשכח, לעולם.
