לפני 5 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 4:45
אני כותב אותי, פתוח וחשוף.
לא תמיד קל להיות חשוף ופתוח.
בטח כשאתה נזקק.
אבל, הרבה יותר קשה לא לכתוב.
להשאיר את עוצמות הרגש האלו אצלך.
להרגיש איך היא נוגעת בי, חושבת עלי.
להרגיש איך בזכותה אני מחייך גם כשאני עצוב.
לדעת שהיא דואגת לי, באמת.
עושה לי תשוקה אדירה לתת.
לדעת שגבירתי אולי יכולה להיות אכזרית לפעמים, אך תמיד תמיד היא טובה.
לדעת שככל שיכאבו חציה, אקבל אותם באהבה
כי חצים של אמת היא יורה.
אני חשוף כמו ים, אבל כמו בים את הסודות האמיתיים והיפים רואים כשצוללים לעומק.
לכאן מגיעות אדוות הרגש, הקצף שמעל המיים.
וגבירתי צוללת בי.
