לא פשוט להיות חזק.
כי כשאתה חזק מצפים ממך לעמוד בהכל, "קטן עליך" הם אומרים על כל דבר.
ואם חלילה לא הצלחת? אז ישאלו "מה קרה לך?"
אז אתה מנסה להיות חזק ולהיות בלתי שביר, כמו שהיה כתוב על סביבוני הפורפרה שהיינו משחקים איתם כשהיינו קטנים.
ולפעמים עצוב לך, ולפעמים עייף ולפעמים איכסה לך ולפעמים בא לך שכל העולם יתפוגג, לאיזו שעה או שעתיים.
אולי יום יומים.
אבל העולם לא מתפוגג כלל, להפך הוא צובא על דלתותיך ודורש את ליטרת הזמן, והיחס, כי קטן עליך.
כי הוא רגיל שקטן עליך, ושאתה שם עבורו, כי אתה חזק.
אתה לא פורפרה מסקוקה(סדוקה), את בלתי שביר!
יש מקומות, יש רגעים, בהם אתה רואה אדם חזק ברגעים שהוא קצת יותר חלש ופגיע ואתה מבין עד כמה עוצמות יש בו.
דווקא הפגיעות מלמדת אותך, יותר מכל עוצמה אחרת שהוא הפגין.
לפעמים, האנשים הכי חזקים יודעים שכדי להיות בלתי שבירים –יש רגעים, ומקומות בהם מותר להם להיות קצת פחות חזקים, קצת פגיעים, קצת עצובים.
כי שם יבינו אותם, ולא יגידו "קטן עליך".
לפעמים אני רוצה להיות הכי חזק.
