מבט על רגליה מלמד שלמות יצירה מהי?
רגליה, כמו פוסלו בידי אומן מוכשר והיו ליצירה החד פעמית שלו, זו שגם אם ינסה לא יצליח לשחזר.
בטח שלא להתעלות.
הליכתה היא שילוב מופלא של סקסיות וקלאסה.
שילוב מופלא, בין גאונות ושלמות היצירה ובין ביצוע אצילי מעורר הערצה.
אבל למרות שלמרגלותיה נפלתי שדוד, למרות שאל רגליה אני עורג..... לא בגללן נכנעתי לה.
ידיה הן ממתק לנפש ולגוף.
רכות ממשי, נעימות כל כך, ועם זאת עוצמתיות.
עד שמבלי משים, הפכתי להנד פטישיסט.
מרגע שחשתי במגע ידיה הבנתי שאני מכור.
כמו חתלתול שמייחל לליטוף, בכדי להתכדר כמו כדור צמר...רק בגרסת הדוב הגדול.
מייחל כל יום מחדש לרגע בו תלטף אותי, בו אוכל לנשק את ידיה. בהכנעה ואהבה.
אבל לא בגללן נכנעתי לה.
שדיה בנויות לתפארה, מעוררות רצון וחשק לחזור לגיל ינקות, או לכל הפחות לינוק בגיל בגרות.
אבל גם לא בגללן נכנעתי לה.
עיניה, הן תכלית הטוב.
כשאתה מביט בעיניה אתה רואה את טוב ליבה, את עומקי חוכמתה.
כשאתה מביט בעיניה אתה יודע שאתה רוצה לטבוע בהן, כמו באוקיינוס של דבש.
אתה רוצה לטבוע בהן, כי אם כבר לטבוע, אז בעיניה.
בחוכמתה, דרשה כי אביט בעיניה.
אחרי מבט אחד לתוך עיניה, השפלתי מבטי.
נכנעתי.
באותו רגע, צורב (ומתוק כל כך) של תבוסה
ידעתי כי על רגלי לא אצא מכאן.
מכאן אצא רק על ברכיי.
ומאז ברוב טובה קיבלה תחינתי.
להתפלש כעפר לרגליה, לנשק בתאווה את ידיה, לציית לה באהבה, לינוק ממנה תורה ולסגוד לגופה בתאווה נפשי נזקקת.
גאוותי היא להיות רכושה.
של האישה הטובה והחכמה הזו
צאן מרעיתה. .
להביט בעיניה הטובות, לטבוע בהן ולדעת :
הדום לרצונה, אני מייחל להיות.
חיוך על עיניה, אני רוצה להעלות.
מבט אחד בעיניה הטובות.
ואחריו כניעה מתוקה.
