1. הפכים מתקרבים.
היא מסודרת, מאורגנת, מדויקת, קפדנית, אני פחות.
שמונה חודשים אחרי, היא נשארה אותו דבר.
אני מוצא עצמי משייף, מסדר, מפסק, ומנסה לדייק.
גם בשיחות עם אחרים.
הפערים קטנו, כי אני זזתי לכיוונה .
שלה 24/7 .
2. הכי חדה.
מעטים האנשים שביקרו אותי בצורה חדה כ"כ, חדה וכואבת, כמו גבירתי.
בשלב מאוד מוקדם של "התרכושתי" לה, הבנתי את זה: היא אומרת אמת, גם כשהאמת שורפת.
ומול האמת הזו יש לי 3 אפשריות:
לברוח, להתכחש ולהתווכח....או מה שעשיתי מיד: לקבל בהכנעה, להקשיב ולנסות לתקן.
זה לא הופך את הביקורת לפחות כואבת, זה רק הופך את הכאב למשתלם.
3. האמת.
כאשר אני יודע שרק האמת מדברת, שאין מחמאות חינם אני מחבק כל מחמאה ויודע להעריך אותה .
כשהיא אומרת לי שאני חכם, גם יום עצוב הופך לשמח הרבה יותר.
הכאב החד מהביקורת, הוא מחולל האושר במחמאות.
4. הכי טובה.
הסיבה שמהר מאוד הפנמתי את העובדה שכדאי לי לקבל את הביקורת של גבירתי באהבה והכנעה (מעבר לעובדה שהיא ישרה וחכמה), היא שגבירתי היא אדם טוב. מאוד.
כשאתה יודע שאתה מקבל ביקורת מאדם טוב, שרוצה לשפר אותך ולא להקטין אותך, אתה צריך להתגונן פחות.
גבירתי באה בטוב, ממקום טוב, על מנת לעשות טוב, בכל ההתנהלות שלה, היא טובה. .
ובמילים אחרות : כשהיא מדברת, אני מקשיב.
5. מילונגה. ביחד אנחנו צוות.
אודה ולא אכחש: כאשר גבירתי קילרה אותי, המחשבה הראשונית שלי הייתה תחרותית.
כנשלט אולפתי בעבר בכמה דרכים, נשלט צריך לדעת להתכוונן על פי רצונה של גבירתו.
כאדם "אולפתי" מגיל 0 לתחרותיות וניצחונות.
גם כשנשלט בעבר רציתי להיות הטוב ביותר של גבירתי.
המחשבה הראשונית הזו נקטעה בשלב מאוד ראשוני שלה, גבירתי רצתה שאלמד להיות חבר של אנטי, מחשבה די מוזרה עבור שני נשלטים של אותה גבירה.
8 חודשים אחרי, לא ברור איך אפשר היה לחשוב אחרת, השיחות הקבוצתיות, התמיכה ההדדית, השיחות של אנטי ושלי כל אלו הופכים את הביחד לקסום ומרגש.
חוץ מזה? שאי אפשר באמת לנצח את אנטי. הוא אלוף.
6.לתת חיים.
אם הייתי תינוק, והייתי נולד ביום קילורי, עוד מעט הייתי יוצא לאוויר העולם.
בפועל אני חי 8 חודשים.
7. שפר עלי גורלי.
יש דברים שאם לא היו חייבים להתרחש, לא היו יכולים להתרחש.
הרבה פעמים אלו הדברים הטובים ביותר.
התערבות שמימית, הצטרפות מקרים, נגיעה אלוהית, או גורל...
העובדה שאני רכושה של גבירתי, למשל.
8. תודה, גבירתי.
