לפני 5 שנים. 25 בספטמבר 2019 בשעה 12:25
גבר הולך אחרי גבירה צועדת.
צעדיה בטוחים, הליכתה זקופה ואצילית.
תוכה כצעידתה: רסיטל של אצילות ודיוק.
הוא צופה בה, כמעט מהופנט.
"האם העולם כולו מבחין בה?" שואל את עצמו
אם רק יכול היה, היה צועק
"אני רכושה של הגבירה האצילה"
במקום זאת הוא שותק, מחייך, מאושר.
הוא רוצה ללכת אחריה
אתמול, עכשיו ומחר.
במים, באש ובכיכר.
מילולית ומטאפורית.
אחריה, זה העיקר.
