שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 8:47

"הסבלנות מרה, אך פירותיה מתוקים" אמר לפני רוסו אחר ויותר חכם*.

ובכל יום שעובר, טעמם המר כלענה של הסבלנות והבידוד החברתי ממלא את פי, כובש בלוטת טעם אחר בלוטת טעם.
הצורך במגע מטריף את לילותי וגורם לי להסתובב בלילות ברחבי הבית. 
ובכל יום בבוקר, אני מחייך יותר.
האם אני מזוכיסט? כן,קצת. 
אבל לא בגלל זה אני מחייך.

אני מחייך כיוון שלמרות חוסר הוודאות והעובדה שאין ביטחון בכלום - יש בי אמונה.
אני מאמין שכל יום שעובר מקרב את הרגע שבו תשוקותיי יפגשו את רגלייה, געגועי את ידיה ועיני את עיניה.

וזה יהיה מתוק מדבש. 

 

 

* ז'אן זק, שאגב היה  קרוב משפחה – בן דוד של סבא שלי? אח של סבא שלו -בן אחיו

Milonga​(שולטת) - יש לך כל כך הרבה זמן, לא עדיף להשקיע אותו במציאת חיסון?
או בהסרת שיער בלייזר? 🤔
נ. ב. אילן יוחסין מרשים. 😂
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - גבירתי, מה שקורה במכון הביולוגי בנס ציונה? עבודה שלי.
אני שולח להם בוואטסאפ את הרעיונות.
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - אה, זה אתה?
כי אתמול פורסם שאנטי לוקח אחראיות על הדלת שנשברה שם.
תעדכן אותו, כי יוצא שהוא מוליך את הציבור שולל, המתחזה הזה.:)
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - אנטי שובר דלת, אני פורץ דרך .
צוות.
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - :)))
טוב, טוב, עדיין לא נרגעתי ממופע סטנד-אפ של אתמול...
לא שוב!!!
לפני 4 שנים
Antimatter​(נשלט) - אני שובר דלתות די טוב, לגבי רעיונות פורצי דרך...איך הרעיון ייכנס אם אף אחד לא ישבור לו את הדלת פנימה? אני שובר והוא שולח. ככה זה עובד, גבירתנו :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י