הרבה זמן לא כתבתי, ועבר עליי לא מעט.
היו כמה סשנים פומביים במסיבת קהילה וכמה סשנים פומביים בפליי פארטי שהשתתפתי בו...
אבל אלו היו סשנים של כאב וקשירות בלבד. לא משהו מיני או מנטאלי. לא מספק באמת.
מחקתי את מה שכתוב בפרופיל שלי (המקורי) בכלוב, מחקתי את טינדר ומחקתי את אוקיי קיופיד. הגעתי לאיזושהי נקודה שרציתי להקיא מגברים. היה נמאס לי. דכדוך כזה וייאוש וחוסר תקווה עמוקים.
התכתבתי בצ'אט פה עם כמה גברים, הבנתי שהם לא באמת מעניינים אותי, אף אחד לא מעניין אותי (וזה הרבה מעבר לזה שבאופן כללי רוב הגברים משעממים אותי), וגם כשעוד היה מישהו שהסכמתי לחילופי תמונות, הוא אומנם לא היה הכי הטעם שלי, אבל הבנתי שזה לא קשור. אני פשוט לא מסוגלת אפילו לדמיין אותנו נפגשים, להתחיל לדבר איתו בטלפון הרגיש לי כמו איזה עול ומשהו שגוזל הרבה אנרגיות ופשוט נפנפתי אותו.
הבנתי שאני זקוקה להפסקה, ובמהרה.
מי יודע לכמה זמן.
הפסקה שבה אני לא מחפשת באופן אקטיבי או פסיבי אף אחד. מנסה לנתק את עצמי מהחיפוש הזה ולנסות להתרכז בלבד הזה.
כן, היה פחד כזה שאני אתרגל לזה (כבר התרגלתי להיות לבד), שאני לא ארצה לחזור ולחפש... שיש את התקווה הקטנה הזו שמשהו בתוכי כן רוצה ומקווה שכשלא אחפש ואשחרר, זה יקרה מעצמו...
ואז לפני כשבוע הוא פנה אליי. גיליתי שהוא מעשן ונפנפתי בצער רב. אחרי כמה ימים הוא שוב פנה אליי והמשכתי לדבר איתו, אני לא יודעת למה. אולי כי הוא גר קרוב (נדיר), מצחיק מאוד (נדיר) ונראה טוב (נדיר). אמרתי לעצמי, טוב עישון דוחה אותי לגמרי, אבל לסשן הוא יהיה סבבה. דיברנו בטלפון שעתיים, התכתבנו בוואטסאפ. אמרתי לו שאוכל להפגש איתו רק כשבוע לאחר מכן. הוא התבעס. יומיים אח"כ גילה לי ברגע של כנות שנפגש בינתיים עם מישהי אחרת והיה לו סבבה. איחלתי לחייל בהצלחה בהמשך דרכו ואמרתי לו שאני מעריכה את הכנות ואת זה שלא מיקבל. אחרי יומיים חזר אליי, מסתבר שלא ממש הלך לו איתה. נפגשנו בספונטניות אתמול.
היה דייט פצצה, באמת. התלהבתי ממנו (והיו לי ספקות לגביו ואמרתי לו שהעישון ממש מפריע לי ורמזתי שזה יהיה חסם למשהו רציני, אבל לא סגרתי לגמרי את הדלת ונתתי לו להבין שדברים פתוחים), היה נראה שהוא מתלהב ממני. כימיה מיידית, כיף, צחוקים, נגיעות... כשנכנסתי לאוטו שלו הוא נתן לי את החיבוק הכי חזק ואמיתי שאי פעם קיבלתי בדייט ראשון מגבר ברגע הראשון שנפגשנו.
הרשיתי לעצמי כשהתחבקנו שוב בבית קפה לנשוך אותו בצוואר. אני יודעת שלפעמים אני קצת דוחקת גבולות, אבל כשמישהו אומר לי "די" בטון רציני וחד משמעי, אני מפסיקה מיד. הוא לא אמר לי. הוא עשה קולות של כאילו לא מרוצה, אבל הרגשתי בעור שלו ובגוף שלו שהוא מתרכך... וכמה דקות אחר כך, כשיצאנו משם, הוא אמר לי שהוא ממש נהנה מהנשיכה והופתע מזה, ואמר לי את זה אחר כך שוב באוטו.. בבית קפה נתתי לו סטירה קטנה, בצחוק. לא שמישהו ראה... היו כמה זוגות שהיו מרוכזים בעצמם, ואנחנו היינו די בצד... למרות שמישהו יכול לראות די בקלות. והוא לא ממש אהב את זה, וכמובן שזה לא חזר על עצמו.
שנינו דומיננטיים, אבל ראיתי בעיניים שלו שהוא נדלק, שהוא גם אהב את משחקי הכוחות בינינו וההתגרויות ההדדיות... באוטו היה אותו סיפור. עקצנו אחד את השני, התגרינו אחד בשני... איימתי עליו שאתן לו מכה בביצים או סיבוב פטמות... לא ביצעתי את האיום על הביצים, בפטמות זה היה בקטנה... כשהוא הוריד אותי באיזור הבית, חיבקתי אותו והוא פתאום תפס אותי ודפק לי צרפתית עצבנית. להפתעתי, לא היה לו כמעט טעם של סיגריה- מה שהכי חששתי מזה. הוא היה טעים ומנשק מעולה. כבר התנשקתי עם כמה, אבל הפעם האחרונה שהתנשקתי עם מישהו שהיה לי כל כך כיף הייתה לפני חצי שנה... נמסתי לו בידיים, והוא שלח ידיים לשיער שלי ומשך בדיוק במידה הדרושה לחרמן אותי. נזלתי לו שם כמו חמאה לוהטת. כל מה שרציתי היה להשאר איתו באוטו ולחרמן לו את הצורה. להתנשק איתו שעות. לא רציתי ללכת משם... כשניסיתי ללכת משם, הוא תפס אותי, הביט לי עמוק בעיניים ואמר לי כמה שהוא היה מת ללקק אותי עכשיו ולהרגיש את המיצים של הכוס שלי נוטפים לו על הפנים, כמה שהוא מת ללקק לי את התחת... והוא ידע בדיוק מה לומר כדי לחרמן אותי כל כך ולרצות לבדוק כל מילה ממה שאמר... זה היה אכזרי ומחרמן ומושך ומטריף... והוא אמר לי כמה שהוא נהנה לנשק אותי, אני כנראה מילמלתי איזה "גם אני" וברחתי משם עם דופק מואץ ואולי קצת רעידות בגוף. תחתונים רטובים.
הרבה זמן לא יצאתי בתחושה כזו מדייט. הפוכה לגמרי.
הגעתי הביתה והייתי חייבת לאונן עליו. ולגמור. זה היה מטורף. לא זוכרת מתי אי פעם יצאתי ככה לאחרונה מדייט ראשון בהלך רוח כזה. אולי פשוט כל כך הרבה זמן לא היה לי דייט מוצלח.
אז אני דומיננטית והוא דומיננטי ואותי זה דווקא הדליק לגמרי שהוא נוטה להיות מתחלף.
בלילה לא הצלחתי לישון, חשבתי עליו המון ושלחתי לו הודעה. היה איזה חילופי דברים קצת דביליים בינינו, שהאגו דיבר שם. גם היום בבוקר בקושי הצלחתי להתרכז בעבודה. חשבתי עליו הרבה.
וגם חשבתי על זה שכנראה לא מתאים משהו רציני בגלל זה ואולי עוד דברים.
וחשבתי על זה שאני מפחדת להתאהב.
זה מפחיד לי את הצורה.
משעשע שבפוסט הקודם כתבתי שאני מפחדת *לא להתאהב*.
אז שני פחדים סותרים ומורכבים, ואני חשה את שניהם.
מפחיד אותי פתאום לא להיות על קרקע בטוחה, לאבד שליטה.
כן, זה מפחיד לי את השועלים...
ואני ככה בהיי, מנסה לחשוב על הפגישה הבאה שנצליח לדחוף אולי מחר...
ופתאום אנחנו מתכתבים ומתגלה לי תמונה שונה לחלוטין... שהוא תפס אותי כקשוחה, כמישהי שעושה דברים שלא עושים (כמו הנשיכה והסטירה), ושום מילה על זה שהוא דווקא אמר מפורשות וכמה פעמים שכן נהנה מהנשיכה ואפילו מהסימון (אמר שמפריע לו שרואים, אבל ראיתי איך הוא בדק את הסימן במראה ובטלפון... את הריגוש מזה שסימנתי אותו)... שאני דומיננטית מידי וגם הוא, ואין אמצע בינינו... שהוא לא ממש נשלט ואני בכלל לא... והוא פשוט פוצץ בלונים על גבי בלונים... ואני פשוט הייתי בשוק מוחלט...
איך אני חווה דייט בצורה מסויימת והוא בצורה אחרת לגמרי... ואיך הוא אומר לי שהוא בנאדם כן, אבל עד כה לא אמר לי מילה ושידר משהו אחר לגמרי ואמר משהו אחר לגמרי ועכשיו ההיפך... ואני?... מה הוא עשה ממני? מתעללת? :(
אני שפופה לגמרי.
ואמרתי לו שתמיד כיבדתי אותו ותמיד הייתי נחמדה אליו, וכשאומרים לי "לא" אמיתי, זה לגמרי לא. אני חוויתי את כל הפגישה הזו כצחוקים ואווירה קלילה וכשהוא אמר לי די לגבי הסטירות אז לא עשיתי את זה יותר... ואפילו אני לא התרגשתי מזה שהוא לא ביקש רשות על משיכת השיער או על זה שהוא תפס לי את הידיים בכוח למרות שאמרתי לו שלא יעשה שטויות והוא ניסה בצחוק לנצל את זה...
אז הוא רוצה להבהיר עניינים ואני קצת במתח...
ואין לי מושג מה ייצא מזה ולאן זה יתגלגל וזה כל כך מעצבן אותי, כי אני מרגישה שדווקא יכול לצאת משהו טוב במפגש הזה בינינו... גם אם לא למשהו רציני, אז לפחות לקשר של שליטה, ואני פתאום מבינה כמה אני זקוקה לזה. אני לא רוצה להכיר מישהו רק למטרה הזו, זה מרגיש לי מגעיל... ושטחי... אבל זה חסר לי וזה חופר לי מבפנים.
ואני בעצם לא יודעת כמה זה רעיון חכם, גם אם ננסה את הכיוון הזה, לשלוט במישהו ולהתראות איתו... מישהו שאני נמשכת אליו כל כך והוא מוצא חן בעיניי כל כך... נשמע לי כמו פתח אידיאלי לצרות.
ומצד שני אני מרגישה טעם מר וחמוץ של החמצה וביעוס.
אוף!
