פחד, כאב וכנות

אני יודעת שכבר כתבתי על זה, אבל אתמול בלילה מצאתי את גן העדן האבוד!

זה קרה כשהמהמם העיף עלי את הבוקסר שהוא ישן איתו כבר כמה ימים.

יתכן שעלו ממנו אדים ירוקים נראים לעין, אני לא יודעת, הוא נחת על הפנים שלי.

אם יש גן עדן עלי אדמות, הכניסה (שלי לפחות) אליו היא ללא ספק דרך הריח של המהמם.

ריח של משהו כל כך טהור ועם זאת כל כך מוכר. ריח של גנים נוצצים ובית.

את ס' פגשתי דרך  הטינדר.

הטקסט בפרופיל שלי אומר פחות או יותר "סאדיסטית מחפשת מזוכיסט" והוא פנה אלי ב"מצאת אחד" (:

יצאנו לבירה בפאב השכונתי שלי, להעריך את הסיכויים האם הוא רוצח פסיכופת. הוא לא היה.

הוא הושיט לי את היד שאכאיב לו שוב ושוב, ללא היסוס ובשמחה.

מכיוון שהוא לא בא מעולם הבדסמ, לבשתי ג'ינס וחולצה שחורה (סופר חושפנית) לסשן הראשון שלנו. שלא יבהל.

התחלתי עם אגרופים (בלי כפפות!) ומרפקיות, שבאופן מפתיע לא הזיזו לו.

גם הסימנים הכחולים שהופיעו יום אחרי לא הטרידו אותו בכלל. להיפך, הוא התלונן שרובם במיקומים שהוא לא יכול לראות (:

היה לו ריח מעולה, מתחת לריח המאובק של האופנוע. ריח טעים.

המשכתי להתעלל בו בכל מיני אמצעים כשהוא מדי פעם פורץ בצחוק... זה היה מאוד מצחיק. צחקתי יחד איתו, צחוק סאדיסטי מול צחוק היסטרי.

מדי פעם עצרנו קצת כדי לתת לו לנשום.

היתה פעם בה אחרי שעצר אותי הוא אמר שהוא שכח את המילה שאומרת "עצור".

אמרתי לו שגם "לא" או "די" זה משהו שהייתי מבינה... הוא אמר שהוא שכח גם את זה. שהוא שכח את כל המילים.

הוא אוהב יותר (:

ניכנסתי לטינדר!!!

קודם כל, ממשק ומכניקה מהממים! ענין הסווייפים ממכר, עצם זה שאני בוחרת מי יוכל בכלל פנות אלי על פי תמונה, ואז גם יכולה לבטל התאמה מתי שלא מתאים - סופר נוח (:

גזרתי תמונה די נועזת ככה שבקושי יראו פנים, כתבתי טקסט שעיקרו הוא "סאדיסטית מחפשת מזוכיסט" ו- הופ! כמעט כל לייק שלי זה מאץ'. מליון סופר לייקים.

המהמם אמר שהגזמתי עם התמונה ויתכן שיש בזה משהו. הרוב מסונוורים ולא קוראים את הטקסט בכלל.

התרשמתי מהאלגוריתם שלהם, שמביא לי יותר גברים לא משהו ככל שאני נכנסת יותר, אבל כשאני לא נכנסת פתאום מקפיץ לי כמה מהממים... גאוני.

האגו טריפ שהאפליקציה מיועדת ליצור מעלה דופמין יותר מכל משחק קז'ואל שהכרתי... אין מה לומר, עשו עבודה טובה.

עכשיו רק נשאלות השאלות -

1. האם יצא מזה משהו? יש לי תקווה! וזה למרות שהמטרה הכמעט מוצהרת של טינדר היא שאנשים ישארו כמה שיותר באפליקציה ולא ימצאו את מה שהם מחפשים (:

2. תוך כמה זמן ימאס לי? כמה מהמשתמשים חוזרים אחרי שלושים יום נגיד? זה מעניין...

אין ספק, עולם חדש מופלא!

לא יודעת למה דווקא השיר הזה נתקע לי בראש לאחרונה, יתכן שזה קשור לעובדה שהמהמם מזמזם אותו כבר כמה ימים, אבל אין לדעת.

בכל מקרה, אני כאן אחרי כל הסערות שלך, מהמם שלי ( :

היה לך שבוע קשה.

אחת הנשים שלך עשתה לך דרמות והיית קצת מסכן וכבוי, אבל שישי בבוקר הגיע ושנינו קפצנו על ההזדמנות.

התחלתי עם ריתוקים של הכתפיים והידיים שלך כשאני יושבת לך על הגב, תוך כדי משחק עם הגלגל.

העוצמות עלו די מהר ואתה יללת לתוך הכרית.

עברתי לקיין ולשוט ופירקתי אותך לרמת הדמעות.

שאלתי אותך אם זה בכי טוב או רע ואמרת לי לא להבהל, להמשיך. המשכתי. עוד ועוד ועוד, יותר חזק, יותר מהר...

סימנתי אותך מכל הכיוונים בכתמים וקווים אדומים וסגלגלים.

הרשיתי לעצמי להתפרע. הלכתי על קו דק מאוד בין היסחפות והתמסרות להנאה הסאדיסטית שלי לבין קשב ותשומת לב אליך. על הקצה.

סבלת מהמם, כרגיל.

לסקס שאחרי הגעתי כל כך טעונה, גמרתי פעם אחרי פעם, אחרי פעם, אחרי פעם... בפה שלך, עליך, על הצעצועים.

הגוף שלי לא הפסיק לרטוט והמוח שלי בטח נראה כמו יום העצמאות.

אחר כך אמרת לי תודה, סיפרת לי כמה היית צריך את זה.

הסברת שהיום זה היה מזוכיזם שונה. שבדרך כלל אתה רוצה להנות מהכאב, אבל היום פשוט רצית לסבול.

אני נהנתי, ובסופו של דבר גם אתה ( :

תמיד היה קשה לתאם. מההתחלה. תמיד היה משהו... בעיקר לו, אבל גם לי לפעמים.

ילדים חולים, פגישות עבודה שזזות, זמן החלמה ועוד עיניינים שהחיים עצמם סידרו לנו, מנעו מאיתנו להפגש בתדירות שרצינו.

נמסתי מלראות את הנשימה שלו נעתקת מולי כל פעם מחדש. זה גרם לי ללבוש פחות ופחות לסשנים ( :

הוא היה מתחיל לרעוד, בערך מהרגע שהוא היה נכנס. בפעם הראשונה הוא שם את היד שלי על החזה שלו כדי שארגיש את הדופק המהיר והחזק.

זה היה ממש כיף, להרגיש. להרגיש שאני מרגשת (:

הוא היה מתפשט לבקשתי, כמעט בהתרסה, כשאני נועצת בו מבטים ומסתובבת מסביבו כמו כריש.

אהבתי להתחיל עם אגרופים בתור חימום. עם כפפות זה לא מאוד כואב, אולי קצת בבטן.... בכל מקרה לא כמו הבעיטות שבאו אחריהם.

לפעמים הוא היה נופל על הריצפה נאנק מכאבים. בעיטות זה מאווווד חזק.

הייתי מחבקת ומלטפת אותו, מחכה שזה יעבור ואז מעבירה אותו למקום אחר - להשען על אחד הקירות, לשכב על המזרון, לשבת על הספה.

שיחקתי איתו עם שוטים, ספנקים וגלגל, סיבובי פטמות וצביטות, עד שהייתי רואה שהעור שלו משנה צבע.

הוא לא היה מתנגד, לא צעק וכמעט ולא התגונן. הוא ספג בשקט עוד ועוד ועוד בשבילי.

ראיתי כמה הוא נהנה להסתכל עלי, אז כמעט ולא כיסיתי לו את העיניים. אפילו הבאתי לו פעם אחת כרית, שתהיה לו זווית יותר טובה ( :

קצת במקביל ו/או אחרי כל זה היינו מגיעים לחלק האומנותי - CBT.

זה היה מוציא ממני ציחקוקים סדיסטיים ששום דבר אחר לא הוציא. לא ככה.

פעם אחת שאלתי אותו למה הוא כ"כ אוהב את זה. הוא לא ממש ידע להגיד, אבל כתב שאולי זה תמצות של 'אישה שמכאיבה לגבר'.

אני חושבת שהוא צדק. בכל מקרה גם אני לא יודעת בדיוק לשים על זה את האצבע, אבל כן את כל היד ולמעוך, או את הגלגל, האגרוף, הציפורניים, הספנקים, הבעיטות, הברכיות, המחטים וכו'.

אח"כ הוא היה מתלבש עם מבט אבוד, עושה עמידת ידיים, שוטף פנים.

היינו יושבים קצת ביחד, מחזירים לו סוכר. אני הייתי מסתכלת עליו, מתאמצת לא להמשיך לפוצץ אותו ומדברת.

הוא היה אוכל ומנסה לענות ביותר מהברות. זה היה מצחיק. בסוף הוא היה מתאפס והיינו מדברים קצת.

היה מאוד כיף לדבר איתו, כמו שהיה מאוד כיף להכאיב לו.

המבט המיוסר/נהנה שלו היה מלא שכבות. היה לי המון על מה להסתכל וכמעט הכל היה כל כך יפה.

זה שיר כל כך יפה ומלא רגש, שבא לי לצלם ולערוך לו קליפ.

נראה לי אבסורדי שאין לו אחד.

משהו אפל ומלא אוירה כזה, קצת "עיניים עצומות לרווחה", המון המון מבטים חודרים, תאורות על גבול האבסטרקטי.

איפור כבד, נצנצים, מסיכות, עשן, השתקפויות, אימג'ים בדסמ"ים קלים (יחסית), דם נוזל... משהו שיהיה אפשר כמעט להריח ולטעום, שיתאים לשיר :)

אני רוצה רק אפים, בלי באמפים

להידלק ולהסחף, בלי לסנן כפול 100,000

לעשות סשן מטורף וסקס עוד יותר, בלי להתעורר אחר כך 3 פעמים בלילה לחיפושי מוצצים/ מים/ הרגעה כללית

לקום באיזי עם המהמם + קפה במיטה, בלי הטרור הרגיל של התארגנות הבוקר

לאכול טעים, בלי לשלם מלא, לבשל או לנקות

להתאמן על בעיטות והפלות בקרב מגע, בלי חימום מתיש

לעבוד על פרויקט עיבודי התמונה הסקסיים אך הסופר-לא-מסחריים שלי ולא על עוד עבודה ללקוח

ריאלית, בקיצור :)

מטופש כל כך, אבל עושה את העבודה...

Joe Manganiello, הייתי שמחה לפרק לך את הצורה.