לפני 19 שנים. יום חמישי, 18 בינואר 2007 בשעה 10:46
משרד...
לבד...
עם דלת וקירות
ממש לשכה.
נפלא...
כל כך הרבה אפשרויות
עולות במחשבה.
נפלא.
la mia passione
את כל חיי ביליתי במסכה של ונילית. בחרתי בקפידה שולטים שלא יודעים שהם כאלו. בשלה לתת לדברים את השמות הנכונים... ולפצוח במסע....
לפני 19 שנים. יום חמישי, 18 בינואר 2007 בשעה 6:11
להתחיל את הבוקר עם ים של פינוקים.
מומלץ...
כל כך מומלץ
לפני 19 שנים. יום רביעי, 17 בינואר 2007 בשעה 10:22
ישנן מלכודות שהן כולן דבש...
לפני 19 שנים. יום רביעי, 17 בינואר 2007 בשעה 8:07
פתיינית שכמוני...
מטמינה מלכודות...
מזמינה מלכודות...
ונלכדת...
לפני 19 שנים. יום רביעי, 17 בינואר 2007 בשעה 8:05
תמיד נופלת לאותה מלכודת...
רואה שהיא שם...
והולכת,
ישר קדימה,
די בחדווה.
אווופסססס....
נלכדת בקורים...
לפני 19 שנים. יום רביעי, 17 בינואר 2007 בשעה 2:23
מתחילה את היום הזה
קצת כאילו לא היה אתמול
בעצם
נראה לי
שמתחילה כל יום
כאילו לא היה אתמול
כי
בכל יום
אני קצת אחרת
ובכל יום
מחכות לי הפתעות
הרפתקאות
וחידושים
והאתמול - מיטשטש לו במרחק...
לפני 19 שנים. יום שני, 15 בינואר 2007 בשעה 12:01
יכולה להרגיז היום כל אחד
רק על ידי שמסתכלת...
הכל בפנים חורק...
ומחפש את המקום להתפוצץ...
הכל קשה...
הכל מסובך...
הכל מרגיז...
ומנסה להתענג...
על הרגשות
שמתפרצים להם
לכל עבר
לפני 19 שנים. יום ראשון, 14 בינואר 2007 בשעה 4:11
יש בי
ילדה קטנה
שרוצה להסתתר מן העולם
ופוחדת
מכל מני צללים
שקיימים
או לא
וכשפוחדת
שמה לה בצד
ומפחדת
להתמודד
ולא נוגעת
ורק פוחדת לה יותר
ומדמיינת שזאת מהמפלצת
שגדלה וגדלה וגדלה לה ליד
אורבת
ומחכה לרגע
שתוכל לטרוף...
היא חיה
יחד עם אישה
שלא פוחדת לה מכלום
ושום דבר
ויכולה להתמודד עם כל דבר.
בלי למצמץ.
ולפעמים שוכחת
שכשפוחדת
יכולה
פשוט
להעביר את השרביט.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 14 בינואר 2007 בשעה 2:47
התהפכתי לי
בתוך המיטה שלי
לבד
וחשבתי עליך
והתגעגתי אליך
ורציתי אותך
והתלבטתי
אם להעיר אותך
ולספר לך
ודימיינתי 10 פעמים
איך יהיה
ומה יהיה
כשניפגש
שוב.
וחשבתי
איך יעבור עוד יום
עד שניפגש.
וחושבת
עכשיו
כשהגיע הבוקר
שהגעגועים האלה
הם חלק
ממני
ומאיתנו
וממה שאנחנו
אחד לשני
והאמת
כבר המון זמן
שלא הייתי במקום שאין געגוע
ושהביחד שלם.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 14 בינואר 2007 בשעה 2:41
עם המון תלתלים
בהירים
יושבת לה על הספה שלי
מתפנקת
ומשכיחה ממני
את הגשם
והקור