אני ואבנר יושבים בהפסקה ומדברים על חופש בסוכות.
'תגיד, אבנר, בא לך לנסוע לאמסטרדם'? אני שואל.
-'לא'. הוא עונה.
'אמסטרדם' -אני מקשה- 'אתה יודע, נעשה סיבוב ברחוב החלונות האדומים, נעבור במסעדה - אני מכיר את המסעדה הכי טובה באמסטרדם - נארגן ספייר ריבס מעושנים, אח"כ נהייה מעושנים בעצמנו, ואז אולי איזה דיסקוטק'?
-'לא'. הוא עונה.
'מועדון מין? נראגן לך משהי עם דילדו 20 ס"מ-'
''לא!''. הוא מתעקש...
'אבל למה'?
אבנר חושב שניה ועונה- 'לא מבין את זה. את הצורך של ישראלים לא להיות פה. תשאל כל ישראלי איפה הוא רוצה להיות - והוא רוצה להיות בחו"ל. תן לו זמן וכסף והוא בורח מפה. אני לא מכיר עוד עם שכל כך רוצה לא להיות במדינה שלו. תשאל ישראלי מה התחביב שלו -חו"ל. על מה הוא חולם -חו"ל. איזה חוויות היו לו - חו"ל. איפה יש תרבות -חו"ל. איפה יש ספורט - חו"ל. מה הוא יעשה בפנסיה - חו"ל...'
אנחנו שותקים קצת ואני אומר 'נו, אבנר בוא ניסע לאמסטרדם'.
אבנר משפיל מבט ואומר -'אישתי לא מרשה'.
אה...
לפני 17 שנים. 13 בספטמבר 2007 בשעה 22:27