בואי נצא למסעדה? אני אבחר את המסעדה ואני אושיב אותך ואקרא למלצרית, אבל אני אחכה בסבלנות עד שתבחרי, גם את היין, אני אוהב שבוחרים בשבילי את היין, אני אקשיב לך, כי אני מכיר את כל הסיפורים שלי, שמעתי כבר את כל הסיפורים שלי, חלקם יותר מפעם אחת, אני אגיד שבחרת יין טוב ונרים כוסית, אני אסתכל עליך כשתלכי לשרותים, אני אדמיין אם יש לך תחתונים, אני אשאל אותך מה את עושה ומה את רוצה לעשות עם עצמך ואני אשאל גם שאלה שאולי תהייה לא במקום, אני אקרא למלצרית, אבל לא אסתכל עליה בזמן שאני מבקש חשבון, אני אשלם אבל אתן לך להשאיר את הטיפ כדי שלא תרגישי שאני משלם עליך, אבל גם לא תרגישי שאני קמצן, אני אלווה אותך לאוטו, אחבק אותך לפני שתלכי, אודה לך על ערב מקסים ואחשוב לי שאת מעשירה את החיים שלי ושיש שוב התרגשות באויר, את תסמסי לי כשהגעת הביתה בשביל שאני אדע שלא נכנסת בעץ מרוב היין והדיבורים שלי, אני אלך לישון למרות שאני עוד לא עייף, אבל רק אחרי שהסתכלתי שוב על הפרופיל שלך, אני אשאל את עצמי שוב אם היו לך תחתונים ולמה בעצם שיהיו לך, כי זה בהחלט היה יכול להיות נחמד אם פעם, אני אתקשר בערב להגיד לך שהיה לי נחמד ושאולי נצא למסעדה?
לפני 17 שנים. 19 בספטמבר 2007 בשעה 21:12
