חזרתי הביתה לצפון.
בדרך נכנס בי נהג מאחורנית. עזבו לרגע את כל הקונוטציות המיניות*, הדבר הראשון שעלה לי בראש היה - לא לצאת מהאוטו בלי
אפודה זוהרת! לא חשבתי לרגע אם אני בסדר, אם האוטו בסדר, אולי הנהג השני בסדר. רק... איפה האפודה הזוהרת המזדיינת?!
בכל מקרה, ברגע שיצאתי מהאוטו, דבר ראשון לחצתי לנהג ההוא את היד. היה לו את המבט המזועזע, של מישהו שדפק למישהו אחר את הפגוש והיום הזה כבר לא הולך להיות טוב. אני לעומת זאת, מאוד בקטע של לחיצות ידיים וחבטות על השכם בשבוע האחרון, אולי בגלל כל הפרקים של "הבית הלבן" שאני רואה ברצף, ככה שזה התאים. לחצנו ידיים, ובטון של נשיא ארה"ב שבא לראות את האזור מוכה השיטפון, אמרתי לו "בוא נראה מה קרה לנו".
"Xaron" הצגתי את עצמי רגע לאחר מכן, "אתה בסדר?" שאלתי. הייתי מאוד ממלכתי.
בסופו של דבר החלפנו פרטים וסימנתי לו לעקוף ולצאת לכביש לפני. פעם אחת מאחורנית מספיק להיום. ועוד מנהג. אם לפחות זאת היתה נהגת.
הערה אחרת שחלפה בראשי, באה בצומת הבאה, כשגיליתי שאני עדיין יושב עם האפודה הזוהרת. בצומת נפלו כל הרמזורים ועמד שוטר וכיוון את התנועה בתנועות ידיים היסטריות לכל הכיוונים. אולי זה נראה לכם דימוי לא מחמיא למשטרה, שוטר שעומד בצומת לבד בלי רמזורים, מנפנף בידיים לכל הכיוונים, אבל אותי זה מאוד הרשים. כמו טלביזיה בלי קול, זה נראה מוזר, טיפה תאטרלי, אבל בסופו של דבר - אפקטיבי. השוטר אומנם כמעט חטף התמוטטות עצבים, אבל הנהגים עשו מה שהוא רצה.
אם הפיקוד הבכיר של המשטרה, ובסופו של דבר השוטרים בשטח, היו מפיקים פה לקח, ומאמצים את השיטה, לדעתי זה היה עובד גם במקומות אחרים, לדוגמא:
גנב א' פורץ לדירה, שם דברים בשק, הוא בדרך להפוך את הספה, כשנדלק האור ושוטר במדים עומד באמצע הסלון ומנפנף בידיים לכל הכיוונים. גנב א' אומר לעצמו "משוגע זה, עדיף לא להתעסק איתו" ובורח.
הגעתי הביתה ושאלתי את עצמי למה רק בארועים גדולים שבהם החיים שלך חולפים מול עיניי בא לי שוב לכתוב.
*תזכורת לעצמי:
לקנות פלאג יותר גדול.
לפני 16 שנים. 4 בינואר 2008 בשעה 11:14
