פלורנטין.
אבנר החליט שצריך ללכת לשתות בירה. וויסקי. ואז בירה. אולי כדאי שנתחיל מההתחלה, טוב? אבנר התקשר. לא שמעתי ממנו כבר כמה זמן, ובפעם האחרונה שדיברנו הוא סיפר משהו על בחורה שהוא פגש באיזה מדינה אקס סוביטית, שם הוא עושה מה שניתן לקרוא לו "עסקים" רק אם אתה קורץ תוך כדי. הם התחתנו. מה? אני שאלתי, והוא אמר - שזה הדבר הכי טוב שקרה לו. הוא מרגיש חופשי בפעם הראשונה. שיפור בתנאי החיים. אחרי הגירושין, זה פעם ראשונה שהוא חופשי. חופשי? מה זאת אומרת? אני שאלתי מבין אדי הוויסקי. זאת אומרת שאני שמח לחזור הביתה, הוא ענה. אני שתיתי, אבנר שתה, ואז הוא אמר - אבל.... אסור לי לשכב עם נשים אחרות. טוב, עניתי... זה מובן. הוא חייך, לקח עוד שלוק מהויסקי, השתהה לרגע והוסיף - וגם, אסור לי לעשן. הסתכלתי על אבנר. הסתכלתי על חפיסת המרלבורו האדומה שנחה לה לידו על הבר. הסתכלתי שוב על אבנר. אבנר הבין את הרמז ואמר, תוך כדי שהוא נושף עשן, 'בבית'. אסור לי לעשן בבית. כלומר, אסור לי לעשן כשהיא יודעת. אוקי, אתה יכול להפסיק לעשן מתי שאתה רוצה, אמרתי בציניות שאבנר פיספס. כן! אני בדיוק נרשמתי לקורס 'הפסק לעשן בשיטת שקר-כלשהו'. נו, וזה עובד?, אני שאלתי במה שניתן לזהות בדיעבד כסוג מסויים של תמימות. אבנר התעלם, ואמר. 'וגם... היא לא אוהבת שאני שותה'. הסתכלתי סביב על הבר ואבנר מיהר להוסיף - זאת אומרת, כשאני לידה. היא לא אוהבת שאני שותה לידה. וזה חופשי?! אני שאלתי (סימן הקריאה במקור)... כן. הוא ענה. זה שיפור ממה שהיה קודם.
אבנר מיהר בפעם הראשונה לסיים את הבירה, וביקש חשבון. בפעם הקודמת המלצרית היתה צריכה לדחוף אותו החוצה, כי הוא הפריע לה לשטוף את המקום ב 4 בבוקר. בינתיים אני דידיתי הביתה וחשבתי. כלומר חשבתי על משהו ספציפי. שעכשיו קצת קשה לי לנסח במילים, מפאת הבירה/ויסקי/בירה. חשבתי על כל הפוסטים שמחקתי מפה, פוסטים על סקס, על סטיות קטנות, פוסטים עם נשים שהריח שלהן נשאר עליי כשקמתי בבוקר. פוסטים שנכתבו תוך כדי. ועכשיו, תנו לי רק לחזור הביתה לשקט המבולגן שלי.
כנראה שחופש זה עניין יחסי.
לפני 13 שנים. 3 בנובמבר 2011 בשעה 22:36
