לפני 12 שנים. 22 בפברואר 2012 בשעה 22:25
הימים האחרונים היו רוויים באופטימיות לא רגילה.
קמתי מוקדם יותר*. הרמזורים בדרך לעבודה היו כולם ירוקים. בעבודה עשיתי דברים יותר מעניינים. בפגישות הייתי מלא בביטחון עצמי שקט ונטול פוזה. אפילו הזין שלי נראה גדול יותר**.
יכול להיות ששום דבר לא באמת השתנה, אבל היה לי טוב יותר.
עכשיו נגמר לי הכוח. אולי זאת העייפות שחזרה, או המציאות שחזרה, או שילוב של שתיהן. אולי באמת יש גבול לכמה קפה אפשר לשתות.
נראה לי שהכי טוב ללכת לישון.
*אוקי, קמתי בשעה 9 ... הכל יחסי
**עשיתי תספורת. אמרתי שהכל יחסי, נכון?
