עומד מול המראה ומודד עניבה חדשה בפעם הראשונה. יש משהו בפעמים ראשונות... משהו קסום.
לפעמים, אם אתה בר מזל, אתה יכול להנות מהקסם הזה שוב. נשיקה ראשונה עם בחורה חדשה, ממלאת את הבטן בפרפרים. חליפה חדשה, גורמת לך להרגיש שוב כמו בן תרבות. כל בוקר שאני מוצא את האוטו שלי, ישן במקום שהשארתי אותו, השמשה הקידמית שלו מנצנצת עירומה מדוח חנייה, גורמת לי להרגיש שהבוקר, רק הבוקר, מישהו בעיריית תל אביב רצה לאחל לי יום טוב.
אבנר קבע לנו ארוחת צהריים בקוצ'ינה תמר. אז אני עומד מול המראה וקושר שוב ושוב את העניבה. ארוך למטה עושה קשר דק למעלה, קצר למטה, עושה קשר עבה למעלה. ונזכר בפעם הראשונה שקשרתי למשהי את הידיים במועדון עם העניבה שאיתה באתי. אחר כך היא רקדה ככה, עם הידים קשורות מאחורי הגב. לישיבה הבאה הגעתי עם העניבה ההיא וחשבתי לעצמי שזאת היתה הפעם הראשונה.
סוף השבוע הזה מתחיל, מלא בפוטנציאל, כמו...
לפני 12 שנים. 2 במרץ 2012 בשעה 10:19