החיים יפים

את רואה...מצאתי אהבה

את רואה...זה בא תמיד בהפתעה

את רואה...תמיד אבל תמיד ישנה תקווה

את רואה...השד אינו כל כך נורא

את רואה...צריך להאמין במטרה

את רואה...לא תמיד הסוף הוא רע

את רואה...גם כשהדרך מאוד ארוכה אסור ליפול למרה שחורה

את רואה...זאת לא רק מלחמת אין ברירה

את רואה...האל אינו נוקם בך בחזרה

את רואה יקירה...לעיתים אנו מחוסרי הכרה!!!

כאמור חוויות השולטת(או השולט)מקורה בחוסר היכולת להתמודד.בפחד מהתמודדות או מהלא נודע.בפחד מאבדן השליטה.
בחווית השליטה מתבצעת אדפטציה של אותו גורם המהווה את הפחד אל הנשלט.
הנשלט משול לאותו גורם.
לשעה קלה השולטת יכולה לו.נלחמת בו.מכניעה אותו.ואף מנצחת.
אדפטציה זו יוצרת הקלה רגעית אל מול אותו פחד עצום ומשדרת את תחושת הרוגע שידינו היא על העליונה.

כאמור תחושת ההקלה היא הטריגר לחויות אלו.
אנו נמשכים אליהם פעם אחר פעם כאדם אובססיבי הזוכה לתחושת הקלה משטיפת ידיו עשרות פעמים ביום.
תחושת הקלה זו מזויפת היא ואינה משנה מאומה מהמצב הנתון בו אנו נמצאים.
באופן אירוני לא רק שאינה משנה היא אף מעצימה את הריחוק מתיקון הבעיה שאיתה אנו מתמודדים!

כאמור השולט והנשלט אחד הם.
אם נניח לרגע בצד את אופן החויה נגלה ששאיפת שני הצדדים היא אחת.
הקלה!

שאיפת שני הצדדים היא ההקלה.
הקלה מאותם תחושות המאימות עליהם ביוםיום וחוסר היכולת והפחד העצום להתמודד עימן.
הנשלט מצידו מוסר את המושכות לצד השולט וכאילו מעביר לו את האחריות לנושא זה והשולט לוקח את אותה אחריות ולרגעים ספורים שולט בו וכאילו יכול לו!

האם יש באמת הבדל בין שולט לנשלט?בין שולטת לנשלטת?
מהם המאפיינים הדומים והשוני?
האם יש יותר אלמנטים דומים ביניהם או שונים?

התשובה מאוד מורכבת אך בגדול ברגע ששניהם נמשכים לחויות אלו הדומה ביניהם גדול יותר מהשוני.
את שניהם מאפיין הפחד מאבדן השליטה.
לשניהם יש את אותם פחדים שלא נותנים להם מנוח.
לשניהם יש את אותם בעיות רגשיות שהם אינם יכולים להם ומהווים צל כבד ופחד עצום מהתמודדות.מחוסר יכולת לשנות.
שניהם מרגישים את אותה הקלה בזמן החויה.אחד שמיצידו מנתב אל.. והאחר מנותב אל אותו מקום.

ההבדל ביניהם הוא במבנה האישיות.בחויות הילדות.ביחסי האב אם.
באותם מסרים ששידרו לנו בזמן התפתחותינו.

השולט והנשלט אחד הם.עם אותם צרכים בדיוק.הם שואפים לאותה מטרה ואותם תחושות סופיות.
דרך החויה בהתאם למבנה אישיותו של כל אחד הוא ההבדל היחידי ביניהם!

מחרתיים נופש.אח כמה שאני זקוק לזה.
אוכל טוב.נירונה.מסג'ים.ים.בריכה.אהבה.סקס טוב.

דולצ'ה ויטה.

לפעמים אתה מגיע לנקודה שבה אתה מרגיש שמיצית את עצמך.בתחום העבודה.
והעבודה והסיפוק שאנו אמורים לשאוב ממנה הם כל כך קריטיים לאושר שלך.
כמה מאיתנו באמת קמים בבוקר עם דרייב אדיר לצאת לעוד יום?
כמה מאיתנו באמת נהנים מחיי חברה במקום העבודה?
לכמה יש אתגרים חדשים?
מי באמת מרוצה מהמשכורת שלו?
מי מאיתנו באמת נהנה ומסופק מהתחום בו הוא עובד?

נדמה לי שבודדים.
ולחשוב על זה שאת מרבית חיינו אנו מעבירים במקום העבודה.
חוזרים הביתה בערב.3 4 שעות והופ נגמר לו היום.
את כל מירצנו אנו נותנים לבעלים שמרויח יופי עלינו.

זה די עצוב שאת מרבית חיינו אנו מעבירים למען מישהוא אחר.
אני לא מקל ראש בחשיבות העבודה בחיינו.אבל האם לא ראוי שיהיה לנו קצת יותר תרבות פנאי?

מצד אחד יש המון תחומים שמעניינים אותי.מצד שני אני לא ממש מוצא את התחום שבו אני רואה את עצמי עובד לשארית חיי.
אני יודע שאני חרוץ.יעיל מאוד.שד בעבודה.
אני יודע גם שקצת נמאס לי.
ובמקביל אחרי יומיים שלושה של חופש אני כבר מתגעגע לחזור לעבודה.

עולם שכזה!

הפחד מניע את כולנו.

הפחד הוא אחד מהרגשות הדומיננטיים ביותר בחיינו.

הפחד מעביר אותנו על דעתינו.

הפחד שולט בנו.

פחד מהחיים.

פחד מכישלון.

פחד מהצלחה.

פחד מחברה.

פחד מיחסים.

פחד מעבודה.

פחד מלימודים.

פחד שיצחקו עלינו.

פחד מסקס.

פחד מאבדן שליטה.

הפחד מניע אותנו להילחם בו בכל דרך אפשרית.

באובססיות.

בלשלוט.

בלהישלט.

בלהימנע.

בלמצוא את אלוהים.

בלהילחם בלא נודע.

לעיתים זה פשוט מדהים לראות את השפעת המזל על כל אדם גם אם זה עומד בניגוד גמור למבנה האישיות שלו!

בשליטה הכאב של האחר הוא כשותפות גורל לכאב הרגשי שלנו!