החיים יפים

בשנים האחרונות התעוררה אצלי הכמיהה הכל כך גדולה לילד.
אולי אפילו יותר מלאהבה.
עכשיו אני מבין על מה אנשים דיברו כל הזמן ולא ממש הבנתי.
היום,יותר מתמיד,אני יודע שזה בוער בעצמותיי.
לאחרונה אפילו "אימצתי" את אחיינית של זוגתי.
ילדה מדהימה שפשוט התאהבה בי ואני בה.
אני ממש מרגיש כמו אבא שלה.
החום האינסופי מצידה.התשוקה לקבלה ונתינה של תשומת הלב.הצורך בחום מצידה.
הסקרנות האינסופית.הצורך בלמידה.אני ממש נמס.
ובעיקר,אני מייחל לחוות את זה באופן אישי.
אני חושב שיש לי חיבור מיוחד לילדים.ניסיון החיים שלי הוביל אותי להבין אותם לעומק.
יצורים טהורים,סקרנים,חוקרים,עם צורך אדיר באהבה ותשומת לב.
יש בידינו את הכח והאחריות הגדולה לעצבם.לקבוע את עתידם.להחליט איזה מבוגרים הם יהיו.
אני מסתכל סביבי וזה פשוט עצוב לראות איזה טעויות הורים רבים עושים עם ילדיהם.
איך הם הורסים אותם.פוגעים.משפילים.מתעלמים.
פלא שרואים כל כך הרבה אנשים מתוסבכים מסביבינו?
זה נכון שההשקעה והקושי אינם פשוטים.אבל זה מתגמד לעומת מה שאתה מקבל חזרה.

אני כבר יודע איזה אבא אהיה.
אבא שיתן המון המון תשומת לב.חום.פינוקים.המון מגע.
אקשיב.איעץ.אדריך.אעודד.
אני מביט לאחרונה סביבי על דינמיקות בין הורים וילדיהם.
רוב הילדים פשוט זועקים למעט תשומת לב.להכונה.לסמכות הורית.
רוב ההורים מדברים אל ילדיהם במקום איתם.וזאת אבחנה כל כך חשובה.

משעשע אותי לראות כוסית עם תינוק ולהתלהב מהתינוק יותר ממנה.
זהו.שיגיע כבר.רק שיהיה בריא.זה הכל.לכל השאר אני כבר אדאג.

ככל שאנו מתבגרים בחיינו וחווים חויות שונות וקיצוניות אנו מתקרבים יותר לדברים האמיתיים.
זה כמו מסע.מסע אל האמת.מסע אל עצמך.אל הדברים האמיתיים בחיים.
הצורך העודף בחומר,בהגשמת פנטזיות,בשבירת מוסכמות,בגשמי,אינו אלא החסכים בנפשינו למעט רוח.לרוחניות.לשפע האמיתי והזך שהעולם מציע לנו ואנו ברוב טיפשותינו נמנעים מלחבוק אותו בשתי ידינו ולרוות ממנו אושר.אושר אמיתי.
זה כמו כלים שלובים.
ככל שנמעיט מחויית הרוח והאמת הפשוטה כך נפנה יותר אל הפנטזיה,אל האסור,אל הדימיון,אל התשוקה.
מתוך צורך למלא את החלל.מתוך אשליה שזה יהוה תחליף ראוי.
והאמת שככל שנחוה יותר מדברים אלו כך נסבול יותר ויותר.

האמת והאושר האמיתי טמונים בפשטות שמקיפה אותנו.הפשטות שאנו בוחרים להתעלם ממנה באופן אובססיבי.
אהבה.טבע.סרט טוב.שיר טוב.חברים טובים.הגשמה.עבודה.יצירה.
כל מה שהאל מציע לכולנו ללא יוצא מין הכלל.ואנו בוחרים בפנטזיה.פנטזיה רחוקה שלרוב אינה מתממשת ומביאה עימה אך ורק סבל.
תשוקות נסתרות.אהבות בלתי אפשריות.

עצור לרגע.התבונן סביבך.כל מה שאתה זקוק לו נמצא ממש לידך!

מה זה החום הזה?אני מתתתתתתתתתת

השליטה מבטאת ואקום רגשי.
היא ממלאת באויר חלל שנוצר.
וכאדם אובססיבי שרוחץ את ידיו אלפי פעמים ומרגיש הקלה כך את...
זוהי הקלה מדומה.
באופן פרדוקסלי ככל שתרבי לחוות כך תתרחקי יותר מההתמודדות האמיתית.

מין הסתם את לא קוראת את מה שכתוב כאן.ובכל זאת...

חג אהבה שמח.ומיליון תודות.
תודה על מה שהנך.
על האושר שהבאת לחיי.
על התמיכה האינסופית.
על הדאגה.
על האיכפתיות.
על ההשקעה.
על ההקשבה.
על העידוד.
על זה שאת סובלת לעיתים את האופי הנאחס שלי.

תודה על הכל.אוהב אותך.

בימים אלו מלאו שנה למותך.לאחר שהחלטת לסיימם בצורה כה טרגית.
כל כך הרבה מחשבות ותהיות עוברות לי בראש.על התקופה שבילינו יחד.עליך.עליי.על החיים.על מורכבות החיים.

אדם שהעדיף שלא להמשיך את חייו.שההתמודדות עם קשיי החיים היו לו קשים מנשוא.
איני יכול לשפוט אותך.עברת תקופה מאוד קשה.התאכזבת מכל כך הרבה דברים.
היית סקפטי לגבי המשך חייך.לגבי הסיכוי שמשהוא ישתנה.
מי כמוני מבין אותך.רובנו נוחלים אכזבות ביחס למרבית הדברים שאנו חולמים עליהם ושואפים לקראתם.
בשלב כלשהוא בחיים אנו מבינים שהחיים זה לא ממש פיקניק.
ייחלת לזוגיות חדשה שתביא לך אושר.התמודדת עם הנטל הכלכלי.
הקטע הזוגי היה קשה לך יותר מרוב הדברים.יצאת לעולם חדש של התמודדות עם הנושא המורכב הזה שנקרא זוגיות.
זוגיות בעידן הנוכחי.עידן האינטרנט.עידן הכל אחד לעצמו.עידן שבו כולם חברים שלך כשלמעשה אתה הכי בודד בעולם.
גם אני צעדתי במקביל אליך בדיוק באותו שביל.ונחלתי מלא אכזבות.
זה די מדהים שדוקא היום בעידן כה תקשורתי הבדידות בחיי אנשים מתחדדת יותר ויותר.

אני מניח שאתה צופה בי מלמעלה.מין הסתם הבנת שלא הכל בחיים הוא שחור.שישנה תקווה.
עובדה.מצאתי בסוף אהבה למרות כל הקשיים.וגם ענייני הכספים הסתדרו אצלי בסוף.
חבל שלא תשמח לצידי ביום חתונתי בעוד מספר חודשים.
כל כך כואב שהרמת ידיים ולא נתת לחיים האלו עוד איזה צאנס קטן.
גם אני זעקתי יותר מפעם אחת כוסעמק כל החיים האלו.נשבר לי הזין להתאכזב מכל כך הרבה דברים.
אבל...למרות הכל.עם כל הקשיים.והאכזבות.והנאחס שהחיים מזמנים לנו,ישנם גם רגעים של אושר.של סיפוק.
לפעמים חלומות מתגשמים.גם אם רק חלקם.

ואני צופה לבאות.תמיד שיתפתי אותך באהבה האדירה שלי לילדים.וכמה קינאתי בך שהיו לך 3 מלאכים מדהימים ומוכשרים שהיו עבורך מקור לגאווה.
רק בשבילם היה שווה להמשיך לחיות.
אני מפנטז בימים אלו יותר ויותר על החויה הזאת שאוטוטו תגיע אליי.
להחזיק בידיי ילד משלי.בשר מבשרי.
לא יהיה מאושר ממני כשזה יקרה.

אשמור לעד את החויות שחוינו יחד.הבילויים.הצחוקים.
אתה בטח מבין כמה אתה חסר.

אז מה יותר סקסי?

רווק?או נשוי?

עמוק עמוק בתת המודע שלנו מגיל אפס מתפתחת הדינמיקה של התשומת לב החיובית שלילית.
דינמיקה זאת מתפתחת מתוך יחסינו עם הורינו.הקונוטציה שבין סוג התשומת לב שנקבל לתדירות שלה הינה קריטית להתפתחותינו האישית חברתית והתנהלותינו כאנשים בוגרים.
אינטראקציה אופיינית שגורמת להרגשה רעה כוללת צעקות,נזיפות,איומים,עונשים,נדנודים,ועוד.

כילדים אנו זקוקים לתשומת הלב מהורינו כמו אויר לנשימה.
זהו צורך בסיסי שטמון בכולנו ונעשה הכל על מנת להשיגו.
והכל...כולל הכל.
כשילד גדל בסביבה שבה תשומת הלב השלילית היא היחידה שלה הוא זוכה הוא מבין שזאת הדרך היחידה שבו עליו להתנהל על מנת לזכות בה.
וכך זה מושרש אצלו בתת המודע.כדי לקבל יחס,אהבה,תשומת לב אני צריך להפריע,לעצבן,להקניט,להשתולל וכיוצב.

דפוס זה מועתק גם להתפתחות החברתית של אותו ילד.
בכל כיתה תמיד אפשר למצוא את אותו ילד שרק מפריע.משתולל.עושה בעיות.הליצן של הכיתה.
הוא למד כבר שזאת הדרך היחידה לקבל תשומת לב.

ילדים אלו בבגרותם יתקשו לנהל מערכות יחסים חיוביות חברתיות או רומנטיות.
הם חסרי גבולות.שתלטנים.חסרי ביטחון עצמי.בעלי דימוי עצמי נמוך במיוחד.תלותיים.
הם מבינים שהדרך היחידה שבה יאהבו אותם זה רק אם יתנהגו בצורה שלילית.
יכעיסו.ימרדו.ישתלטו.

לעיתים ילד זה בבגרותו יפנה לעולם השליטה.
הוא למד שרע זה טוב.שלשלוט משמעו תשומת לב.שלעשות רע יזכה אותו ביחס כסוג של הערכה.
שהסבל של האחר הוא הטוב עבורו.

מקורה של השליטה היא בפחד מאובדנה.

מטרתה לאפשר לנו להתמודד עם הפחד שבאי היכולת להתמודד עם מה שחזק מאיתנו!

בתקשורת אמיתית אתה מדבר עם ולא אל...