החיים יפים

אתמול יצא לי לראות שוב את הסרט היפה והמעניין הזה.
סרט שמשאיר אותנו עם המון שאלות מענינות עלינו כבני אדם.
בזמנו אני זוכרהוא נחשב למשהוא אקסטרימי ויוצא דופן.העלה שאלות וכולם הביעו את דעתם.
לרוב בצורה נחרצת שהם בטוח לא היו מתפתים.האמנם?
מאז עברו כמה דברים.עלינו כחברה.מבחינת השיחרור המיני.
לדעתי כיום אחוז הרבה יותר גבוה של נשים מאז היה נעתר להצעה הזאת.
וכמה שזה מפתיע אפילו את עצמי אני מוצא את עצמי מהרהר.עדיין,לא הייתי מסכים,אבל עצם זה שאני מהרהר זה כבר אומר משהוא.
אני יודע שזה לא חכמה,הרי זה לא הגוף שלי,ובכל זאת....
המין היום פחות מקודש מבעבר.יותר טכני.
פלירט פה.פלירט שם.נו אז עוד אחד.
מה זה אומר עלינו כבני אדם?

עובדה מענינת נוספת היא,שאין סיכוי שהסרט היה נבנה בורסיה הפוכה.
משמע שאישה היתה מציעה לגבר נשוי.הרי כמעט כל אישה יכולה להשכיב בחינם כמעט כל גבר.וזה לדעתי לא ישתנה לעולם.
מה זה אומר עלינו הגברים?מה זה אומר על הנשים?

מה הסיכוי של גבר לצאת סקסי?

לפתוח כפתור בחולצה?
מכנסיים קצרות?
גב חשוף?
חולצת בטן?
מכנס צמוד?

מה?

אני האישה החדשה

אני שולטת,מזיינת,יורקת ועם השוט מצליפה

אני האישה החדשה

חזקה,אסרטיבית,בטוחה,אני היא השליטה

אני האישה החדשה

משתמשת,זורקת,מושכת הודפת

לא חשוב שאיבדתי כבר כל תחושה

אני האישה החדשה

אני פה קובעת,אני המחליטה,כולכם מתחתיי,אפסים חסרי עמוד שידרה

אני האישה החדשה

פתחתי אתמול גברים חמישה

שניים אצלי באילוף,תמתינו,אין לכם בושה?

אני האישה החדשה

בפורים אני שוטרת,שפנפנה,רקדנית בטן,או סתם זונה

אני האישה החדשה

אתה יכול רק להביט כי אף פעם לא אהיה שלך

אני מוקד של כח,מקור של עוצמה,אליי לא תגיע לנשמה

את יקירתי האישה החדשה

רק מתי תביני,שרוך הוא לא ביטוי לחולשה!

היתכן שאנו כה זקוקים ומחפשים נואשות אחר אהבה רק בגלל התפישה שללא בן זוג איננו שלמים?
היתכן ואנו פשוט מפנטזים שאותו בן הזוג הוא זה שאמור להביא את האושר אל חיינו?
אולי אם נשתחרר מהאשליה שבן הזוג הוא זה שירפא את כל בעיותינו ונלמד באמת לאהוב את עצמינו נוכל להשתחרר מאותה תלות וחיפוש אובססיבי אחר בן זוג?
מי אמר שזה הכרחי לחיות בשנייים?
למה אנו כה מפחדים מהלבד?

מעולם לא סיפרתי על זה לאף אחד.
החויה הבדסמית הראשונה שלי היתה בגיל מאוד מאוד צעיר.הייתי בערך בן 6 או משהוא.
כבר אז היתה בי משיכה כזאת.הייתי מוקסם נגיד מלהביט על כף רגלה של אישה בנעלי עקב פתוחות.
בשכונה שבה גרתי היתה משפחה שעם בניה הייתי מיודד.3 אחים שהייתי חבר שלהם.
היינו משחקים בשכונה.לעיתים הייתי עולה אליהם והיינו משחקים יחד.
היתה להם אימא מאוד סקסית.כבר כילד היא טימטמה אותי.
היה בה משהוא דומיננטי.שונה.
נהניתי להביט בה.להסתכל עליה הולכת.והרגשתי גם שהיא אהבה אותי.
בלי שמץ של שחצנות הייתי ילד די מתוק והתרגלתי לזה שנשים תמיד אהבו אותי.
אם זה מורות או שכנות.נוסיף לזה את העובדה שהייתי מאוד מחונך ועם נימוס אירופאי וקיבלתם מין זיסלה כזה שכולם אהבו.

ביום בהיר אחד יצא לי לעלות אל אותה שכנה לשחק עם הילדים.
היינו בחדר והשתעשענו לנו עם כל מיני צעצועים.
בשלב כלשהוא האימא נכנסה לחדר.לבושה בחלוק.עם נעלי בית.
קצת שיחקה איתנו.קצת ציחקקה איתנו.
משהוא במבטה היה שונה.מתגרה כזה.סליזי כזה.
אז כילד לא פירשתי זאת כך.כיום אני מבין את זה אחרת.
אני זוכר שהיא ליטפה אותי.
בעיקר אני זוכר את הקטע שלאט לאט היא החלה מקרבת את רגלה לעבר פניי.
ומחייכת.מקרבת.מרחיקה.מחייכת.מישירה מבט.
אני התענגתי.זה עשה לי טוב.המבט הזה בעיניה.כאילו אומר נשק אותי.את רגליי.
היה בה משהוא שתלטני.לעיתים היא ביקשה ממני דברים שאעשה עבורה ואני סירבתי.

הזכרון הזה השאיר בי חותם כלשהוא.
לעיתים אני סתם נזכר בזה ומחייך לעצמי.

אושרי הוא את יפתי היפה מכל

להקיץ לצידך אל מול ים כחול

אושרי הוא לדעת שתתני את הכל

מבטך הוא זה שאומר לי אני כל יכול

אושרי הוא דאגתך,את היא שמתענינת בכל

אל מול צחוקך המתגלגל אף אחד לא יכול

אושרי הוא להירגע מול הנורא מכל

כי את מתוקה זאת שתסדרי את הכל

אושרי הוא כשרונותייך הנודעים לכל

כמה קסם טמון במשיכתך במכחול

אושרי הוא חכמתך אהובה שאינה יודעת גבול

להקשיב לדברייך,אחת שיודעת הכל

אושרי הוא גופך כולו כמכלול

צמא אני למגעך,לעיתים כבר לא יכול

אושרי הוא את אהובה

את,כי בלעדייך אני לא יכול!!!

ושוב דמעות בעינייך מבטך כה אפור

קודרות הן פנייך כמו אחר לילה שחור

שרועה בחדרך ללא קרן של אור

ניצבת,כורעת,אל מול אותו הבור

עברו כבר שנים ובלב אותו חור

חור שעוד רגע יהפוך כמו לבור

זכרונות,זכרונות,הוא היה קרן אור

כמה אושר הביא עימו בצאתו אל האור

את יופיו המדהים כל אחד כאן יזכור

ילד מיוחד שמו היה דרור

ובאופן אירוני באותו ערב שחור

הזמן עצר לו,הדרור הפך מרור


דמעות בעינייך מבטך כה אפור

יודעת את,כי פרי בטנך כבר לא יחזור!!!

בעידן התקשורת כולם כאן חברים של כולם

נשיקות מופרחות תדיר מכל העולם

בעידן התקשורת הגעתי כבר למאה חברים

וכולם,בלי יוצא מין הכלל הכי שווים

בעידן התקשורת התאהבתי כבר מספר פעמים

רק שעדיין לא פגשתי את זה שמתאים

בעידן התקשורת אנחנו כבר לא גלמודים

בלחיצת כפתור אחת הכרנו אלף אנשים

בעידן התקשורת אני מכיר מלא סלבריטאים

חבל רק שהם אותי לא זוכרים

בעידן התקשורת אנחנו כבר לא בודדים

כי בפייסבוק ממתינים לי מאתיים שאינם מאושרים

בעידן התקשורת יש לי המון מחזרים

הפעם האחרונה שמישהוא נגע בי היה בשנות העשרים

בעידן התקשורת כמעט כל ערב מבלים

רוקדים,נהנים,משתגעים וחוזרים אל הכרית גלמודים

בעידן התקשורת אני מזיין כל ערב עשרים

אפילו עשיתי אורגיה,היה כייף חיים

בעידן התקשורת אני מפזר לכל עבר כספים

רק חבל שהתקשרו מקודם כמה מעקלים

בעידן התקשורת קניתי ג'יפ בעשרים תשלומים

זה בסדר,אל דאגה,מצאתי עוד עבודה,בשטיפת רכבים

בעידן התקשורת כולנו הרבה יותר מאושרים

רק איכשהוא,למרות הכל,מרגישים הרבה יותר בודדים!!!

כבר המון זמן אני חושב לסע לחו"ל לאיזה כמה שנים.
לנסות את המזל שלי שם.
כל כך קשה להצליח כאן בארץ.אני מרגיש מין תחושה של תקיעות.ובא לי שינוי.
בא לי לעשות כסף.
אני יודע שהכסף שם לא גדל על העצים.אבל שם יהיה לי דרייב אחר.
מקסימום ראיתי עולם,חויתי חוויות חדשות.אנשים חדשים.מנטליות אחרת.
נראה לי שבסוף אעשה את זה.מצטער שלא עשיתי את זה מוקדם יותר כשהציעו לי הצעות קונקרטיות.אבל אף פעם לא מאוחר.
זה מתגבש אצלי.וכמו שאני מכיר את עצמי זה יקרה בסוף.
תמיד ככה דברים התחילו אצלי.עם איזה קול פנימי שאומר לי תעשה את זה ואת זה.
שנלך על זה?

מתחת לחומות דמותך מנצנצת אל מול אורות

מתחת לחומות את חשה מוגנת כי אף אחד לא יכול לראות

מעטה של שמחה,אומץ,גבורה

בנית את כל מי שרצית להיות

מתחת לחומות מאפשר לך להיות נשים אחרות

מסיכות ועוד מסיכות

מה היית בראשית?מי את עתידה להיות?

מתחת לחומות זה הכל פוזות מזויפות

מסיכות פורים בליל מכשפות

דמויות שנבנות,סתמיות,ריקניות

מתחת לחומות

הציצי במראה יקירתי ושאלי

האם זאת שרוצה אני להיות???