בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים יפים

לפני 14 שנים. 26 במרץ 2010 בשעה 8:27

לפני כשנה ראיתי תכנית בטלויזיה שמאוד סיקרנה אותי.
התארחה שם כירופרקטית מתוקה להפליא בשם אורה גולן.
היא סיפרה על השיטה שהיא פיתחה אחרי המון שנות עבודה וטיפול בתחום.
השיטה מבוססת על ההנחה שבכל אחד מאיתנו קיימת איזו תקיעות רגשית עוד מתקופת הילדות והגוף פשוט זוכר את זה.
מדובר על כל מיני בעיות רגשיות,פחדים,תקיעות מסוימת,אובססיות שונות.
השיטה עובדת כך....(ניתן לראות סירטונים מתכניות אירוח ביוטיוב).
ראשית מבררים יחד איתך מה בדיוק מפריע לך.מה תוקע אותך.יושבת איתך מטפלת שמנסה קצת ללמוד עליך.רקע וכיוצב.
כל טיפול מחולק לשניים.בראשיתו אתה נשאל שאלות רלונטיות לגבי הבעיה שלך.ובחלק השני...מתבצע הטיפול.השיחרור מאותן עכבות.
אתה שוכב על הגב כשידך מונפת באויר.המטפלת שואלת שאלות בקצב מהיר כשעל כל אחת מהן אתה אמור לקחת את היד אחורה ולהתנגד.להתנגד לאחיזת יד של המטפלת שמנסה להתנגד ללחץ שאתה מפעיל.
והתוצאות מדהימות.
מה שקורה בפועל הוא שבכל שאלה שתישאל שבה יש לך בעיה בתחום יצא שהתנועה שלך תהיה נירפת משהוא.עם יכולת של המטפלת להתנגד לה.
חשוב להדגיש שהמטפלת מפעילה בדיוק את אותו לחץ בכל שאלה.
בהתחלה הייתי סקפטי.נראה כאילו בשאלות הקריטיות היא מפעילה יותר לחץ שמונע ממני להתנגד לה.אבל לא.עם הזמן אתה מבין שכמו שהיא אומרת בכנות לב שהיא מפעילה את אותו הלחץ לכל השאלות.
היא ממש לא שיקרה.
בשורה התחתונה כל שאלה,והיא יורה שאלות בקצב מהיר כך שנפעל מתוך התת מודע,זוכה למענה מתוך התת מודע שלנו.מתוך החויות והזכרונות שנצרבו לנו שם.
לרוב לא ממש הספקתי להרהר ביני לבין עצמי לגבי התשובה כשהגוף כבר אמר את שלו.
בשאלות קריטיות,שרלונטיות לדברים שיש לנו בעיות בהם,לחששות,לפחדים,היד פשוט אינה מסוגלת להתנגד.אתה מרגיש איך ילדה בתחילת שנות העשרים חזקה ממך פי אלף.הגוף אומר את שלו.
בשאלות שאינן קשורות לאזושהיא בעיה או שאתה פשוט בטוח בתשובה עליהן היד מצליחה להתנגד בקלות.
בהתחלה אתה מאוד סקפטי.זה נראה כאילו מקרי.אבל לאט לאט הבנתי שזה פשוט נכון.
אין סיכוי שהיא מכירה אותי כל כך טוב.וגם אם היא תנסה לעשות מניפולציות הסיכוי שהיא תקלע בול לאותם דברים פשוט שואף לאפס.

הטיפול הוא קצר.מורכב מ4 מפגשים.
כל מפגש אורך כ25 דקות בערך שעוברות מהר מאוד ונראות כשעה.
וזה מוציא ממך המון אנרגיות.

עברה כחצי שנה מאז הטיפול.להגיד שאני אדם חדש יהיה שקר.
לדבריהם הטיפול לא עוזר לכולם.משהוא כמו 80 אחוזי הצלחה.
בשורה התחתונה לגבי זה לא יצר שינוי משמעותי.
לדעתי זאת שיטה מדהימה ככלי איבחון וקצת פחות ככלי טיפולי.אבל בכל זאת זה כן פתח אצלי משהוא וזה כבר שווה.
שווה לנסות.יש שם צוות מדהים.אדיב.אמין.

לפני 14 שנים. 22 במרץ 2010 בשעה 20:18

אם אתה רוצה למצוא את האושר בחייך.

אם אתה רוצה לדעת מה מעכב אותך.

אם אתה רוצה לדעת מה הוא חלומך בחיים...

מצא את הדבר שהכי מפחיד אותך.הילחם בו.

שם טמונה התשובה!

לפני 14 שנים. 19 במרץ 2010 בשעה 9:16

המון אנשים תוהים ושואלים את עצמם מה הם בעצם עושים פה.
חלקים שואלים מתוך מודעות,הרבה בכלל לא שואלים ונמצאים סתם מכח האנרציה.
הרבה פיתחו סוג מסוים של אובססיה.שורצים פה כמעט מסביב לשעון.
אין ספק שיש בזה משהוא ממכר.
אני יודע למה אני פה.משתי סיבות.הראשונה היא הכתיבה שאני כל כך אוהב.והשניה היא שזה נותן לי הצצה אל עולמם של אנשים לא שיגרתיים.
וזה הכי מעניין אותי.הבנאלי תמיד שיעמם אותי.
לדעתי כל אדם צריך לשאול את עצמו מה הוא בעצם עושה פה.על איזה צרכים זה עונה לו.
מהתרשמות שלי אצל אחוז גבוה זה סוג מסוים של מפלט.בריחה מהמציאות שבה הם חיים.
יש כאן חברה.ריגושים.סקס.בילויים.
בסיס נהדר לבריחה מהמציאות.אסקפיזם.
תמהיל של תחושות שנוצרות ושנותנות סוג של אתנחתה.
רק שהיא דימיונית.ומזויפת.
בודדים מוצאים כאן חברויות של אמת.לרוב החברויות נוצרות על בסיס של היכרות בצאט.או ע"י מכנה משותף של בילויים יחד לאורך זמן.
החמימות הזאת מזויפת ברובה.הנשיקות המופרחות לאויר.
מישהוא שאל את עצמו האם ברגעי אמת מישהוא מאותם אנשים באמת יהיה שם עבורו?
כשהוא יחלה לדוגמה.כשהוא יצטרך הלואה.ולא שחברות נמדדת בכסף.
כנראה שכך אנו חיים בעידן המודרני.חברויות וירטואליות.

לפני 14 שנים. 15 במרץ 2010 בשעה 5:05

בחלומותיי אני יונה שעפה למרומים

בחלומותיי אני ציפור שעפה למרחקים

מביטה מעל צופה על אנשים

בחלומותיי אני מניח לרגע לכל הקשיים

נהנה לי מהנוף שברא אלוהים

בחלומותיי אני מפסיק לרגע את מירוץ החיים

מנקה את מחשבותיי,מתחבר לטבע המדהים

בחלומותיי אין יותר אנשים רעים

אין מלחמות,אין צרות,האדם הפך ליותר נעים

בחלומותיי לפתע אנשים יותר מחייכים

רגועים,מפויסים,זה בזה הם תומכים

בחלומותיי אני עף אל המרומים

הרחק הרחק,רק אני ושמים כחולים!

לפני 14 שנים. 14 במרץ 2010 בשעה 5:05

חשוב לחקור את ההתנהלות וההבדלים של הגבר השולט לעומת האישה השולטת.
לדעתי ניתן ללמוד הרבה על עולמם של השניים ע"י כך.
ואין ספק שיש הבדלים והדפוסים די קבועים.
הגבר השולט לוקח את זה בעיקר למקום הפיזי.הסיפוק המיני הוא הדבר המרכזי אצלו בשליטה.
מישהוא מכיר שולט שלא יזיין את השפחה שלו או לפחות יכריח אותה למצוץ לו.
הרוב המוחלט יתנהל בצורה זו.
לא נראה לי שקיימת דינמיקה כלשהיא שבסופה האישה הנשלטת לא מספקת את צרכיו של השולט בדרך כזאת או אחרת.
אצל האישה הצד המנטלי קצת יותר דומיננטי.
ניתן לראות נשים שולטות שיסתפקו בניצול נטו ללא כל מגע פיזי.
ברור שישנם דוגמאות אחרות לפה ולשם אבל באופן כללי אצל הרוב זאת החלוקה.אלו הדגשים.
מה שמעיד על עולמו של הגבר שלרוב בין אם הוא שולט או נשלט הוא בעיקר יחשוב על עצמו.
על סיפוקו הפיזי.
חבל שנשים רבות לא מבינות את זה.
את העובדה הפשוטה שבין אם את שולטת או נשלטת את לרוב כלי לסיפוק צרכים.

ושוב לסיכום לכל אותן שלא הבינו.אדגיש.כך זה לרוב.ישנם מקרים יוצאי דופן.אבל בגדול זאת הדינמיקה.וכנראה שצריך להיות גבר כדי להבין איך גבר חושב.

לפני 14 שנים. 10 במרץ 2010 בשעה 5:15

אחרי שנים רבות של רווקות מחלחלת בי הידיעה שאני בדרך הנכונה להתמסד.
זה לא שמחר אני מתחתן אבל אין ספק שזה בדרך הנכונה.
וזאת תחושה מרגיעה.
המון המון זמן של רווקות כשכבר נהייתי סקפטי האם זה יקרה אי פעם ומודה שהכנתי את עצמי לעובדה שכנראה זה לא יקרה,מסתבר שאני בדרך הנכונה.

ראשית אני נפעם מעצם העובדה שכמה שלא נעשה תיכנונים בחיים לחיים יש דינמיקה משלהם.
תקראו לזה גורל או אלוהים איש איש לפי אמונתו אבל זה פשוט נכון.כל כך נכון.
אדם יכול לעשות שמיניות באוויר כדי להשיג משהוא אבל הוא יבוא במועדו ודקה לא לפני.
לשמחתי מעולם לא פעלתי מלחץ.
יכולתי מזמן להתחתן.להיכנע לתכתיבים חברתיים.אבל אני אדם שפועל מתוך האמת הפנימית שלו.
כך התנהלתי כל חיי.כך אתנהל גם בעתיד.וכך הגעתי לכל מה שהגעתי.

לשמחתי מיציתי וחוויתי את כל החוויות שרציתי.אני חי בתחושה של שובע מהרווקות.
לדעתי אדם צריך לחוות מה שיותר.
הגשמתי המון פנטזיות.עשיתי מה שרציתי.וזה מה שמביא אותי לשלב הבא.
היום אני כבר לא חושב במושגים של זיונים,בילויים וכיוצב.
סימנתי וי על הכל.
כיום סטוץ כבר לא עושה לי את זה.שתבוא לי הבחורה הכי שווה בעולם.אני מקסימום אהנה להסתכל,לא יותר מזה.
לשכב עם אישה ללא רגש,מבלי יכולת לומר לה אני אוהב אותך,מבלי להבין מה אני עושה איתה דקה אחרי שאני גומר,ותחושת הריקנות הזאת שמתלווה...זה כבר מזמן דוחה אותי.
אני מפנטז בעיקר על ילדים.זאת תחושת שליחות בעיניי.
חלק מזה נובע גם מהצורך לתקן את הטעויות שעשו איתי.וזה אתגר לא פשוט.
לא מצליח להבין איך אנשים שקועים כל כך בדברים הבנאליים של החיים.בקריירה.בעשיית עוד כסף.בעיקר בעצמם.
אני אתן מעצמי.לילדיי.לזוגתי.כל השאר מתגמד.
מדהימה אותי הבשלות הזאת שלא חויתי בעבר.
לדוגמה לראות כוסית ברחוב עם ילד קטן ולהתלהב ממנו יותר מאשר ממנה.
לפנטז על בית שורץ בילדים.ואותי כאב.
אב כמו שאני מאמין.מחנך,מורה,מתווה דרך,אוהב עד איןסוף,מקשיב,מכיל,תומך,מפרגן.

זהו.החיים האמיתיים בפתח.....

לפני 14 שנים. 9 במרץ 2010 בשעה 5:09

המושג סאדו מזוכיזם נתבע ע"י המרקיז דה סד ופון זאכר מזוך.הוא מתייחס להנאה המינית ששואב האדם כתוצאה משליטה וכאב.
לא ברור עד היום איך אדם מפיק הנאה מזה שיקשרו אותו או יצליפו בו.להשתעבד לאדם אחר.ומאידך לחוות הנאה מביצוע מעשים אלו לאדם אחר.
לפי המזוכיסטים הם שואבים סוג של שחרור ע"י יישום חויות אלו ונשאלת השאלה הכיצד.
הרי ההיגיון אומר בדיוק ההיפך.
איך אפשר לחוות הנאה מינית מאלמנטים כל כך הפוכים לאקט המיני המסורתי.
ההיפך מרגש,מחום,מרכות,מהתחשבות,מאמפטיה.
אין ספק שזה מעלה שאלות מענינות ביותר.
משחקים אלו של עבד גבירה,של אדם המשחק ילד אשה המשמשת דמות סמכותית הם דוגמאות למשחקי תפקידים באמצעותם יוצרים יחסי כוחות בלתי שווים שכאלו.
המזוכיסט רוצה שיתנהגו אליו כילד קטן חסר אונים ותלותי,בעיקר כילד רע.
כאל מי שביצע פשע ועליו לקבל עונש.
מקורם של צרכים אלו מגיע ממספר טריגרים.
יצר הרס ותוקפנות.
רוב היצרים ההרסניים של האדם מופנים כלפי חוץ ואילו מה שנותר מהווה את הבסיס למזוכיזם.
אדם שחי בתחושת אשמה תמידית ובעל צורך בענישה.
יחסים אלו נבנו בעיקר ע"י הדינמיקה מול ההורים שהיוותה גם מודל ליחסי סאדו מזוכיזם.
ע"פי פרויד כל אדם מנסה לשחזר את אותה דינמיקת אהבה שהיתה בילדותו מול הוריו.
בבגרותינו נמשיך לחפש אהבה כשהמודל שלנו ליחסים הוא סאדיזם או מזוכיזם.
הורים שתלטניים,קרים,בעלי נכות רגשית מתיחסים לילדם בצורה קרה וללא אמפטיה.
בפעמים היחידים שהילד סופג יחס כלשהוא הוא לרוב יחס של קור,ביקורת,חוסר אמפטיה ,זלזול,השפלה.
יחס מתקבע אצלנו בתת מודע כאהבה.זהו היחס שקיבלנו.כך הפגינו כלפינו אהבה.
כך נרצה בבגרותינו לשחזר אותה.

המשך יבוא.....

לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 21:45

אחד מזכרונות הילדות החזקים ביותר שלי הוא מבית סבתא בעת שהיא שומעת שירים שהזכירו לה את עברה בחו"ל וכולה מתיפחת.

היום בערב שמעתי שיר כזה שהחזיר אותי שלושים שנה אחורה לתקופת ילדותי.
לרגעים שסבתא היתה בוכה.ספק מאושר ספק מצער.
מין תמהיל של תחושות שכלל התרפקות על העבר,געגועים,וכנראה בעיקר תחושה של תלישות.
היום כאדם בוגר אני מבין את זה ביתר שאת מה עובר על אדם שנעקר ממקום הולדתו והשאיר שם פיסת חיים עם המון המון זכרונות.
כל מילה שאוסיף רק תגרע....

לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 18:19

כאמור לצד הגבר החדש צומחת לה האישה החדשה.
האישה החדשה היא מודרנית,דעתנית,ועצמאית שאינה כפופה לאף אחד ומנסה להגשים עצמה ולהתנתק מכבליו של הגבר שבמשך שנים דיכא וסירס אותה.
אישה זו מנסה להתנתק מכל אותם דפוסים קודמים שנתפשו בעיניי החברה כגון הבאת ילדים,תחזוקת הבית,וצייתנות לגבר.
במשך שנים רבות ומתוך פחד דיכא הגבר את האישה מחוסר יכולת להתמודד מולה והצליח להשריש בתת מודע שלה דימוי עצמי נמוך למולו.
האישה באמת האמינה שהגבר הוא מעליה.הוא הקובע.הוא המחליט.
הגבר מצידו עשה הכל לקבע תחושה זאת מתוך חרדה שהוא ישלט על ידה.
מתוך פחד לבטא משהוא ריגשי המשדר בעיניו נשיות וחולשה.
מתפישה שאו שאתה שולט או שאתה נשלט.
בשנים האחרונות הדינמיקה הזאת השתנתה.
ושני הצדדים עדיין מחפשים את מקומם.נעים בשני הקצוות ללא יכולת ממשית להתקבע בצד מסוים.להתנהל בדפוס מסוים.
מצד האישה עדיין ניתן לראות את אותן נשים תלותיות.הנשלטות.שמאפשרות לגבר להוביל ואף מסופקות מזה.
מאידך בהקצנה התהותה לה האישה הביצ'ית.זאת שבזה לגברים.רואה בהם זן נחות.
מחוסר יכולת אמיתית להתמודד.להיות אסרטיבית אך לא כוחנית.
לעמוד על שלה מביטחון אמיתי ולא כמיצג שווא.
אישה זו בבסיסה חסרת ביטחון אמיתי.היא עוטה על פניה מסיכת ביטחון מחוסר יכולת להרגיש שווה בין שווים.בתפישתה היא נשלטת ונלחמת בזה מעצם התנהלותה כשולטת.
מצד הגבר עדיין ישנו הגבר השובינסטי של פעם שמבוהל מהאישה בכלל ומהמודרנית בפרט.
גבר זה יתנהל כשולט כמין התרסה אל מול אותה אישה שכן אין הוא רואה אופציה אחרת להתנהל מולה מבלי להרגיש נחות מולה.
הוא חש עצמו בעל כח רב כשלמעשה הוא מבוהל מהצל שלו ומחוסר היכולת שלו ליצור איתה אינטימיות.
מהצד השני ישנו הנשלט שמראש הרים ידיים כמבין שהקרב אל מול אותה אישה אבוד מראש.
הוא סוגד להתנהלותה בבחינת אם אתה לא יכול להילחם בה הצטרף אליה.

גברים ונשים אלו משני צידי המתרס חיים בתחושת פחד מתמדת.פחד מהתמודדות.פחד מאינטימיות.
אין הם יודעים כיצד להתנהל ובוחרים בדרך העדיפה מבחינתם של לחימה וניסיון הוכחה בלתי פוסק.
אדם הבטוח בכוחו באמת אינו מבטא דפוס התנהגות שתלטני שכן אין צריך להוכיח כלום לאף אחד!!!

לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 5:21

בעידן של היום האישה הממוצעת מבולבלת בכל מה שקשור להתנהלות אינטימית באהבה.
אחרי שנים של דיכוי וסירוס גברי נוצר הזן של השולטת.של אותה אחת שלא מצליחה להתנהל באופן אינטימי מול הגבר.(מראש אדגיש שדפוס זה הינו אחד מיני רבים ואינו מייצג את הכלל)!.
בתפישת התת מודע שלה אינטימיות זוגית נתפשת בעיניה בקונוטציה של דיכוי,נתינה חד צדדית,איבוד שליטה.להרגיש אנדרדוג.
הצורך בשליטה לפי הפסיכולוגיה הוא מעין פיצוי על אובדן שליטה כלשהוא.או פחד ממנו.
ניתן לראות בבירור שיחס השולטות שולטים נוטה בבירור לטובת השולטות.
כנל היחס בין השולטות לנשלטים.
הגבר החדש אינו יודע להתנהל מול האישה.
במשך שנים הוא שלט ודיכא מתוך פחד בלבד.הפחד מול האישה.
כשאדם(הזכר במקרה זה)אינו אסרטיבי מספיק הוא נהפך לשתלטן.הוא מפחד מעצמו.
ניתן לראות זאת בדינמיקות הנהגה רבות כמו במקומות עבודה או בצבא.
תמיד הבוס או המפקד השתלטן והמסרס ידכא מפחד.
בקונוטציה שלו הוא שולט או נשלט.אין לו יכולת הנהגה.
אין לו יכולת להתמודד.
כך מוצא עצמו הגבר החדש מבוהל מהאישה החדשה ובורח לנישת הנשלטות.
שני המינים נעים במעגלים שבו אחד רודף אחרי השני.האחד מבוהל מהשני.
הם אינם יודעים לתקשר.ליצור אינטימיות שבה אף צד אינו שולט בשני.
הם מבוהלים.בעיקר מעצמם.