מאלפת בסגנון חופשי

שוב אילת. אחרי החום הגדול וההורים המנסים לשווא לשעשע את צאצאיהם, ולפני החגים, המביאים איתם קהל חילוני המנסה לברוח ממחויבויות משפחתיות.
הפעם מלון מרידיאן, מלון סוויטות יוקרתי בו לא ביקרתי מעל לעשור וחוף פרטי הנושא שלט אזהרה מקיפודי הים.
ג'וני העמיס את התיקים הגדולים על עגלת שירות שהוביל עד לחדר ובאבירות נכנס לתפקיד ה"בל-בוי" שכל כך הולם אותו. מהתיק הגדול ביותר הוא שלף את המשקאות; הוויסקי הניצחי שלו, הוודקה והרדבולים שלי, כמה בירות, שתיה קלה, יין והגבינה עם הטוסטים שאני אוהבת. הוא תמיד דואג לבוא מצוייד בכל מה שצריך, ובדרך כלל אפילו יותר ממה שצריך.
השתיה והכיבוד נכנסו למקרר ואנחנו נכנסנו לבגדי ים ופנינו לבריכה הכמעט ריקה מאדם. המים הצוננים עטפו אותנו, מגוננים עלינו מחום השמש היוקדת בעוצמה לתוך שעות בין הערביים האילתיות.
צל בניין המלון החל לנוע לעברינו וג'וני מילא אותי במילות אהבה רומנטיות ונשיקות קטנות שעשו אותי מאושרת. "הייתי מתחתן איתך", הביט בעיני ואמר מבלי להיות שיכור.
חשבתי על מטומבה, המשרת הנאמן והותיק שלי, ועל מה שהוא אמור לארגן עבורי ועבור ג'וני שלי, בדיוק לפי ההוראות שלי:
1. "אני רוצה סירת מירוץ לארבעה אנשים", אמרתי למטומבה, שלמרות שמו הוא צנום ולבן. "ואני רוצה פינוקים, אלכוהול, דולפינים וכל מה שיש לים האדום להציע בתחום הזה."
מטומבה שתק כמה שניות על קו הטלפון והיה נדמה לי שהוא רושם את מה שאני אומרת.
2. "זה עוד לא הכל", כחכחתי בגרוני בסמכותיות וליטפתי באצבע ארוכה את הסנדל גבוה העקב שג'וני קנה לי, "אני רוצה לעשות רשיון על אופנוע ים. לשניים, כמובן".
ידעתי שג'וני יתעלף כשישמע איזה כיף אנחנו הולכים לעשות, למרות שתמיד כיף לנו יחד, והתרגשות אחזה בי.
"כן..", מטומבה נשמע כמהנהן מעברו השני של הקו, "איזה בירות אתם אוהבים? איזה ויסקי? ולמי את רוצה שאארגן את זה?"
נקבתי בשמות החריפים הרצויים והוספתי "כמה שיותר מהר!"
"אין בעיה, גבירתי!", קיבלתי את התשובה האהובה עליי וחייכתי, מניחה את הפלאפון על השידה בחדר.
שליטה אינה מתבטאת רק בהצלפת שוט או בסימני ציפורניי על עורו של קרבני, יהיה אשר יהיה. שליטה אמיתית מתבטאת גם ביכולתו של הנשלט לרצות אותי אפילו ממרחק מאות קילומטרים, ומטומבה יודע היטב כיצד להעלות חיוך על פניי.
למחרת, בשעות אחר הצהריים האילתיות החמות, אישר לי מטומבה שהשיג סירת מירוץ, לשביעות רצוני.
אספתי את ג'וני, שנראה כאילו גנב את כל השמש רק לעצמו, ממיטת השיזוף הזוגית הגדולה שלנו ועוד צמד חברים, והובלתי אותם למזח הסירות, ששכן בדיוק מתחת למלון שלנו.
ידעתי שמטומבה עשה הכל כדי שהסירה שלנו תגיע עד אלינו, מבלי שנצטרך לנסוע עד לנקודת היציאה שממנה עולים שאר בני ישראל. הערכתי את זה.
ג'וני כבר היה רווי אלכוהול, וגם צמד החברים היה שמח במיוחד, דבר שלא הפריע לכולנו להמשיך לשתות בזמן שסירת המירוץ שלנו מקפצת על גלי הים האדום.
דולפינים סביבינו פיזרו חיוכים שומרי סוד, כנראה מבינים היטב מי הפמליה שהצטרפה למים שלהם. רועי, בעל הסירה, הקפיד להסב את תשומת ליבנו לפרטים מעניינים ואף טרח לספר שיש בבעלותו רפסודה ענקית בלב ים.
אני מודה שלא התרשמתי מהסיפורים, אך כשקרבנו אל הרפסודה – הבנתי היטב על מה מדובר. משטח ענק המשתרע על פני מאה מטרים צף בין גלי הים, במרכזו ניצב בר שתיה גדול ובדפנותיו פוזרו כמה כסאות ומיטות שיזוף, שכאילו חיכו רק לנו.
הדבר הראשון שעשינו היה להשכב על מיטות השיזוף, כאשר כוסות משקה בידינו וסיגריות דולקות בין אצבעותינו. הרגשתי שאני נמצאת במקום הכי גבוה בעולם, כל גחמותיי נענות עוד לפני שאני מבטאת אותן, כל מאוויי מתגשמים בשלמות ובדיוק מופתי, כפי שאני אוהבת.
ג'וני כירבל אותי בתוך זרועותיו הבלתי נגמרות וריחו נמהל בריח הסיגר שלו, שלמדתי לאהוב ובריח הים, שילוב שהביא אותי לאופוריה בלתי ניתנת לתיאור. צמד החברים שלנו שתה, עישן וחייך, ובאופן כללי, נראינו כולנו כאילו הרגע נחתנו מכוכב אחר, בו אין ים, אין סירות מירוץ ואין רפסודות. כאילו רק עכשיו הגענו לעולם – והוא מלא בכל טוב, כיד המלך, או אם תרצו, כיד המלכה.
לאחר זמן בלתי נספר, קרב אלינו רועי ובידיו מסכות ושנורקלים והציע לנו לצלול לתוך השונית המדהימה שמתחתינו.
ידעתי היטב שאם נוהגים – לא שותים, אבל מי אמר שאם שותים אי אפשר לצלול לתוך הכחול העמוק הזה??
שקט עטף אותי כאשר קפצתי לתוך המים. דולפינים שחו ממרחק, דגים וקיפודי ים מצאו ביתם בין האלמוגים הלבנים, סלעים צבעוניים ומתאבנים אחרים התקבעו מתחתינו בשלל צורות פתלתלות שפיסל בהם הים ואפילו כוכב ים חמקמק אחד חיכה שאבחין בו בתוך החול הרך.
למרות גודלו העצום, שחה ג'וני בזריזות ונראה כאילו הוא נולד במים. דולפין ענק שלי, חייכתי בתוך מסיכת הצלילה שלי, מעריצה את עוצמתו של הגבר שלי.
כן, אני שולטת. ומה זה אומר? זה אומר שאני דומיננטית, יודעת מה אני רוצה, לא מפחדת להגשים את מהות חיי, לא חוששת מ"מה יגידו" או מ"מה יחשבו", יודעת ושלמה עם מי שאני, על כל גווני, על כל המורכבות שלי, אך עם זאת, מבינה בהחלט ששליטה היא עניין מאוד שיווני. אני רק צד אחד של מטבע השליטה. מנגד נמצא הנשלט, שיודע תמיד את מקומו, יודע תמיד לרצות אותי, יודע תמיד לפנק אותי, מכיר את מי שאני וסוגד לי, לא כי החזקתי שוט ביד, אלא כי הוא מצא שאני בהחלט ראויה להערצה. ועל כך – אני מעריצה אותו בחזרה.
אנחנו "יינג ויאנג", משלימים אחד את השני, מרכיבים תמונה מלאה, כל אחד בתכונותיו, כל אחד ביכולותיו, כמו ערפדים הנהנים להתפאר אחד בשני, לקשט אחד את השני..
אולי היה זה האלכוהול, אולי ג'וני ואולי המים הרכים שעטפו את גופי הכמעט עירום והמתבונן בכל היופי התת מימי הזה, נותנים לזמן לחלוף כמעט בלי שארגיש.. עלינו בחזרה מעל לפני המים, מתנשפים קצת ומחייכים הרבה וחזרנו למיטות השיזוף שלנו, רק כדי לשתות עוד קצת ולחזור לסירת המירוץ שחיכתה כל הזמן הזה מבלי לפצות פה.
שוב גלים מקפצים תחתינו, בירות מפוזרות בין כולנו ושמחה אמיתית בוקעת מפינו בכל פעם שאנו נרטבים ממים מלוחים שמשפריצים עלינו לסירוגין מבין הגלים.
מבושמים, עלינו לחדר, בו חיכה לנו הג'קוזי שבמרפסת מלא במים חמים וגועשים. ג'וני שלי כבר היה שתוי הרבה מעבר למה שגופו הענק מסוגל להכיל ואני ציחקקתי כשהבנתי שאנחנו שיכורים יותר ממה שחשבנו.
מי הג'קוזי עטפו אותנו, מרקדים סביבנו ומקציפים בחלקם העליון את גופינו העירומים והקרירים, רוחשים סביב ידינו הנוגעות אחת בשני. הרי אדום נשקפו מולינו במלוא הדרם אל מול שקיעה אדמדמה ומפתה.
קישטתי את צווארו של ג'וני בקולר עבה, אשר הדגיש את רוחב כתפיו וצבטתי את פטמותיו קלות. הרגשתי איך אני נרטבת, בלי קשר למים החמימים בהם אנו מתפלשים, מתנשקים, נוגעים, מלטפים ומתמכרים.
התישבתי על דפנות הג'קוזי, נותנת לרוח האילתית החמה ללטף אותי, בעוד ג'וני מחבק את רגליי ומנשק את בטני החשופה והשזופה, יורד מטה מטה, מבלי לפסוח על אף חלק בדרכו את איברי הלוהט.
לשונו היתה חמה יותר מהמים והעבירה בי גלים של צמרמורת ועונג. הרגשתי איך אני מגיעה לסף גירוי שיכולתי לתאר רק כ"איבוד שליטה", אם לא הייתי דואגת תמיד להיות בשליטה, השרירים ברגליי ננעלו, מכורים לקצב לשונו, הכל כך מכירה ויודעת את גופי, עיניי נעצמו כאילו מעצמן ונשימתי הפכה מהירה כשחשתי את פרצי האורגזמה שלי מגיעים, מרטיבים את פיו, נמהלים במי הג'קוזי.
הוא לא הפסיק לטעום אותי, כאילו חיכה לשתות ממני כל טיפה, מתלהב מהאפשרות לגרום לי עונג נוסף.
"אני אוהבת אותך", נפלטו המילים מתוך גרוני השיכור ומוחי ידע שלמרות שאיני מתאהבת לעולם – הפעם ניצח הלב במערכה.