לפעמים אני מצפה אולי ליותר מידיי..
מאמינה אולי מהר מידיי..
מקווה לטוב, תמיד אופטימית, תמיד מחייכת.. אולי יותר מידיי...
אולי באמת מלכה צריכה להיות אנטיפטית? אגואיסטית? מאוהבת בעצמה?
אולי כיבדתי אחרים יותר ממה שהייתי צריכה?
האמנתי בכבוד הדדי, בנתינה, גם אם היא כואבת, גם אם זה לשני הצדדים..
לא רציתי לנצל או לפגוע, רציתי לשלוט בצורה הכי נכונה, בדרך הכי הומנית.
מי אמר ששולטת היא רק אישה עם שוט? מי קבע שאין סשן מענג? מי החליט שרוע זו הדרך?
אני שולטת מלידה, ככה כולם אומרים לי, ככה אני מכירה את עצמי, אבל יחד עם זאת, אני אדם טוב.
לפחות מקווה ככה...
אני אדם חיובי, אוהבת לאהוב, אוהבת להנות, אוהבת את החיים...
ופתאום מגיע לו מישהו, שכמה שהוא גדול, ככה הוא קטן, כמה שהוא חי באגו שלו, ככה הוא רמוס, וכמה שהוא חושב שהוא איש העולם הגדול, ככה הוא לוזר... וככה, פשוט ככה.. אולי הייתי צריכה להיות אחרת? אולי פחות סקס? אולי פחות יחס? אולי פחות רגש?
אולי...
לפני 17 שנים. 28 במרץ 2007 בשעה 23:55