קיבלתי את הרעיון משפינוזה אבל אני מקווה שילך לי יותר טוב ממנו :P
חוק: חוקים של מדינה נוטים להיות מובנים כ"דברים שאם יתפסו אותך עושה תקבל עונש". זה תיאור די מציאותי, אבל אני לא חושבת שנכון לחשוב עליהם ככה. חוקים של מדינה הם כמו חוקי משחק: כולנו יחד חיים בחברה מאורגנת, המטרה שלנו היא לחיות בנחת (שלום, בטחון, רווחה וכל זה), והחוקים מגדירים איך כולנו צריכים להתנהג בשביל להשיג את מרחב המחיה הרצוי. קל להבין את זה כשחושבים על חוקי תנועה או חוקי שחמט, אבל זה ככה עם כל דבר.
התרגלנו לקשור בין חוק לאכיפה אבל במהות שלו חוק לא אמור "לבנות" על זה שמישהו יאכוף אותו אלא להיפך, במצב אידאלי כולנו נציית לחוק כי נבין למה הוא טוב, לא כי מפחדים מהשוטר. אכיפה נועדה לתפוחים רקובים ולהטמעה ראשונית. כשאני רואה אנשים שמחליטים כמה לציית לחוק לפי גודל הסיכוי שיתפסו אותם, זה מצער אותי כי זה לא צריך להיות השיקול המכריע. זה כן שיקול לגיטימי, אבל כשהוא היחיד זה מעציב אותי. אני רוצה לומר - דמיינו עיר ללא משטרה. או עיר עם שוטר אחד. דמיינו כמה אפשר יהיה לשפר את איכות החיים שלנו עם כל התקציב שנחסוך על עבודה של שוטרים, פקחים, וכל הפקידים שמתעסקים באדמינסטרציה של זה. נצטרך שוטר בשביל לתפוס רוצחים וגנבים, אבל תחשבו רגע על הכמות. תחשבו כמה מהמשאבים של משטרת ישראל מבוזבזים על שטויות של אנשים נורמטיבים ושוחרי טוב - עבירות תנועה, קקי של כלבים, קריוקי...
תחשבו כמה היה יורד מתקציב העיריה אם כל תושבי העיר היו תמיד שמים את הזבל בפח ואף פעם לא חונים בחניה כפולה. היו יכולים לשחרר חצי מכח האדם (שימצא עבודה בהקמת במות ליום העצמאות, כי עם כל התקציב שהתפנה מדונה תופיע בחגיגות עצמאות במעלה אדומים). הזיקוקים יהיו מרהיבים.
אכיפה זה אחלה, רובנו צריכים את הידיעה שיש השלכות מידיות בשביל להקפיד על כל הכללים כל הזמן, אבל אם היא המוטיבציה הראשית אז יש לנו בעיה.
(היי, זה בעצם גם מסביר למה אני אתאיסטית 😄 זה ממש לא שייך עכשיו אבל תזכורת לעצמי לכתוב גם את הפוסט הזה בהזדמנות).
תחשבו רגע על משחק טליסמן. ראיתם פעם מישהו מרמה בטליסמן? אני ראיתי וזה מוזר ודבילי. ומה שהבחור הזה פספס איכשהו, זה את העובדה שהוא לא רק לא הוגן כלפי החברים שלו, אלא שהוא לגמרי הורס את המשחק. המשחק הזה לא בנוי להכיל מאמצי אכיפה. חוקי המשחק לא קיימים בשביל לאזן את כישורי השחקנים או משהו כזה, הם קיימים כי הם ליטרלי יוצרים את המשחק. בלעדיהם הוא נעלם לגמרי. הוא השווה את זה למשחק הלוח "משחקי הכס", שכן מכיל קצת הונאה הדדית בין חברים. קצת תככים, מה קרה? מה שקרה זה שההונאה עובדת כשהיא חלק מחוקי המשחק. בחרנו ביודעין לשחק משחק שדורש מהשחקנים להפר הבטחות זה לזה. אולי פוקר זו דוגמה יותר טובה? אני לא בטוחה לגבי עולמך התרבותי, קורא יקר. אותו בחור השתמש במשחקי הכס אבל אני אשתמש בפוקר כי כולם מכירים. האם זה בסדר לשקר כשמשחקים פוקר? בוודאי. האם זה בסדר לגנוב אסימונים לחבר שלך כשהוא קם מהשולחן להביא בירה? אה, פחות. חוקי המשחק הם שיוצרים את המשחק. רוצים משחק אחר? אין בעיה.
בגלל זה צריך להיות חיבור מאד חזק בין חקיקת חוקים במדינה לבין השאלה "באיזו מין חברה אנחנו רוצים לחיות". בעולם יפה יותר, חברי כנסת יחוקקו חוקים שישקפו את האג'נדה שלהם שמשקפת את תפיסת העולם הממוצעת של מצביעיהם.
נו, איך הולך לי בינתיים? שפינוזה הסביר מה זה "עצם" במשפט אחד.
לזכותו יאמר שהוא הרבה יותר חכם ממני.
לזכותי יאמר שאף אחד לא הבין אותו בקריאה ראשונה.
טוב, נמאס לי לחשוב מסודר ולנסח. למי יש סבלנות לזה? אם הייתה לי המשמעת לכתוב מאמרים עם פואנטה עקבית ובלי מלל מיותר ועם, שומו שמיים, ביבליוגרפיה... אז אולי הייתי עושה את זה. בשביל מה יש בלוג אם לא בשביל לאפשר לאנשים לזיין את השכל ללא מסגרת נוקשה?
זה לא אני, זה חוקי הפורמט. מותר לי לעשות את זה.
לא רק שמותר לי, אלא אחרי כמה שנים שאני מיישמת פה בעקביות מרשימה את הנוסחה [הגיגים >> תחילת כתיבה >> מלא סוגריים וסטיות מהנושא >> שכחתי מה רציתי לכתוב מלכתחילה >> כתיבת רצף תודעה >> מטאפורות מרובדות שרק אני מבינה >> ארס פואטיקה >> הפסקה באמצע מבלי שהגעתי לפואנטה >> משפט סיכום שנאמר בטון מסכם אבל התוכן שלו לא באמת מסכם משהו]; נראה לי שזה אף מצופה ממני :P
קיצר זה לא אני. זה הפורמט.
ראיתם איזה גשם יש בחוץ? והריח! ריח של גשם טרי ושל אפוקליפסה.
היי זה מזכיר לי, מי קרא את על העוורון? נכון רלוונטי עכשיו?
